|
 56829961
בן 22, גר עם לילך בקיבוץ גברעם.
רוב השירים והסיפורים מתקופת התיכון.
תודה על ההקשבה.
"תודה, ג'וני!" אמרתי, מסיט את מבטי לעבר השעון שלי." זה מספיק
לשעה הקרובה אני חושב. אם אתה ממש חייב אתה מוזמן ללקק לי אחרי
הנאום. בכלל אם תגיד לי שאני נואם כריזמתי ושאר שטויות, אני לא
יכעס"
|
שיפשפתי את העיניים. שם, יושבת, על אדן החלון שלי. בקומה
הרביעית עם הגב אלי.
"יניב זאת אני" אמרה והסתובבה אלי. היא נראת לי מוכרת מאיפשהו
|
החיים שלי התחילו בגיל שלוש, כשהלכתי למכולת עם אמא. זה היה
כזה אירוע עצום שאני זוכר איך בהיתי במדרכה עד היום.
|
ואז הוא אמר: סוכר-מן. סוכר-מן. סוכר-מן!
לא יודע למה שלוש פעמים, אבל זה עבד.
אני התעוררתי. אני נולדתי. אני קיבלתי את השם שלי. סוכר-מן, מי
שעתיד להיות המגן המיניאטורי והמתוק של העולם
|
אחרי שחשבתי מעט עם עצמי
על כל מה שהשתנה בי
הבנתי בקלות ש
החלפתי לב אמיץ
בלב פחדן.
|
הו אהובתי
כבר כמעט שכחנו
וודאי לא אמרתי לך את אשר על ליבי
זמן כה רב
ובכל זאת
את מעלה חיוך על פניי
בכל משפט שטותי
|
ובזמן העליה
אהבתי את כולם
שרים, מזיעים, הולכים, ביחד
וגם אני.
|
שמור עליי מהלילה
שמור מהחושך ומצעצועים
שמור מאנשים רעים
|
גם את למדת,
אני אפלטון.
באמת שהיה לי ולך
משהו נפרד
ומושלם
|
ראה האלוהים שלא מגיע לבן אנוש
שלמות מלאה
הבין שהמתנה
מיוחדת, טהורה
|
כל הכישרון שבעולם
לא ייתן לי מה שהיה איתך
בדמיון
|
במדינת היהודים
אין כניסה לזכויות, או מוצא לצרות
ערכים מעוותים, "גזענות יש רק נגד יהודים"
|
ברחוב, במיטה שלו,
ומול הקיר הסגול
ישב שעות
חשב שהוא רוצה לאהוב
|
רק לגימה אחת טעמתי ממך
רק להרטיב את החך
אם תרצי להצילני, הביאי את כולך
|
אנקה נשמתי
אנער את האבק
אולי מחר אחזור
אדם חדש
|
כך עמדתי אני
על גג ביתי
מרחק נגיעה מגגו של עולם
|
לאט לאט אני מגלה
מין תחושה כזאת מוזרה
|
קראת את החטא ועונשו?
ספר כזה, עבה.
שמעתי אומרים,
פשע ועונש.
|
בתחנה מרכזית של אוטובוסים
כותב חושב
|
ובעוד אני חולם
על דברים גדולים יותר
בעוד אני מבקש מגע
אני חושב
|
חסר לי הכאב
שהרגשתי כשהבטתי בה
הכאב שהיתה בו כל כך הרבה אהבה
אז ידעתי שראיתי מולי
את השלמות
שהיתה רק בה
|
אתה מלאך שנפל
כל חסרונותייך תחפושת
וחיוכך - אמת.
|
אני מנסה ללכת לאיבוד
קצת כמו ילד שברח
כל שריר בי רוצה
לרוץ ולנתר
|
אם היו לה קרניים זה היה יותר הגיוני
אך גם כך לא הבנתי בתחילה
|
אשכח מהבדידות
בשעתי האחרונה.
|
אין בי כוח
לחפש
אין בי רצון לתקווה
מה שישנו,
הינו אכזבה
|
בידיי מצייר על גבך
באוויר, מפסל את דמותך
|
זמן העתיד שלי, הוא גם שלך
חומת האבנים שלי, מחוברת לשלך
וגם אם מחשבות קטנות צומחות לערים שלמות
רק העתיד יבנה אותן
|
עצרי את הזמן
הכוכבים יונחו בכף ידך
הפכי את חיי על פניהם
לפני שהמוות יעלימם
|
אלוהים מתכנן רק רוחות וגשמים
אלוהים מאוהב באדמה
בני אדם מאוהבים באלוהים.
|
כמה שחצנות ישנה
בצפייה בטלוויזיה
לו רק הייתי מלאך
כך היתה לי הזכות בה לנגוע
|
אולי רק אגרום לך לצחוק נפלא
ולא אנשק אותך בכלל
רק אגרום לך לצחוק ולצחוק
ואז תחשבי,
שגם בי יש מן המופלא.
|
אני מחבק אותך
ואת לובשת מעיל חום וגס.
|
אסתפק בלראות שקיעות לבדי,
מדמיין איך זה יהיה איתך, צמודה לגופי.
|
אל הארכיון האישי (52 יצירות מאורכבות)
|
|
נו, מה אתם
רוצים ממנה?
היא במה חדשה!
היא עוד לא
מבינה בזה.
אפרוח ורוד
נותן עוד צ'אנס. |
|
