|
יליד 80'
ילדות במושב, נעורים בקיבוץ, בגרות בעיר..
קצת מחניק אז פתחתי חלון -
ברום צמרתך הגדומה
שהיתה ועודנה צילי,
דומע איתך את אגלי כאבך,
חלבך התערבב בדמי.
|
אינני בוטח בשפתי
לתאווה יימשכו
אף לא בידי
פן יתפוס בהן טירוף
|
גוש עפר פגע בעיניי,
החשיך ועצר תנועתי.
|
נתחיל בעובדה שלא ניתן להחזיר
אפשר רק לזרוק ואם רוצים, להסתיר
או לתת לאחר כמתנה לאירוע
או סתם להשאיל לסוף השבוע
|
כחניט הקורא לברכת ברקאי,
עיף מול סופות וגשמים.
צימחתי נפשי אל מול הבריות,
למען יאירו דברים.
|
רוח פרצים חדר לביתי
פיזר מחשבות שאגרתי עמי
אותיות ומילים שהדבקתי יחדיו
החוצה עפות, בעקבות המשב
|
והיה אם תועיל בטובך
להקדיש לו דקה למכתב
תדע אז סודו של הזה
שפרס למולך את כתביו
|
פיסת רקיע מדממת,
אוזרת אומץ ועולה.
מגלה חולות מול אופק,
סופות מדבר ונערה.
|
ימים חולפים פורסים מולך שדות
ואת צועדת, פנייך לבאות
ימים חולפים, אתם גם שאלות
ואת אוספת, פרחים במקום תשובות
|
אנשים עוברים את זה כל הזמן.
|
ישבנו על קפה
בוחשים בו אלוהים
|
הוליכני אל הממשי כי לתפילות
הוגשתי
ומגיא צלמוות אל האלמוות.
|
|
|
פול סיימון?
הוא לא היה
בכוורת?
אד המתאבד בעוד
50 שנה |
|
