|
יליד 77.
אוהב לתקן מכשירי וידאו (אך לא ממש טוב בזה) .
טכנאי בנשמה.
שמעתי דפיקות בדלת ודפיקות בלב.
פתחתי את הדלת וראיתי אותה עומדת שם בדובון, עם אף אדום ושיער
חום ארוך. הרגשתי חם בלב פתאום.
"בואי, תיכנסי, למה את מחכה בחוץ?"
|
"איטרנט."
"מה?"
"איטרנט, אינטרנט לאנשים שמאליים, איטרי יד ימינם."
"אבל חיים, מדפיסים בשתי הידיים, אין משמעות לשליטה ביד שמאל
או ימין."
|
...יש לו תיאוריה (שפיתח בדירת מסתור ברחוב המסגר ) שהשעה הכי
מתה של היום היא 5:00 . מכאן שזה הזמן לזיין את העולם מכל
נכסיו ולדפוק קופה. אז בגלל זה הוא בא להציק בשעה שבא לי למות.
בא לסגור קופה, לספור את הסוכריות אומץ שהוא כל כך אוהב...
|
חלמתי אתמול שאני מת.
התעוררתי מייד.
הרגשתי די מחורבן להיות מת אז הייתי חייב להפסיק את החלום
בעודו באיבו.
|
חיים מנסה לתפור עוד כמה דקות שינה אך זה מאוחר מדי הוא התעורר
לגמרי.
הוא יורד מהאוטובוס תחנה לפני הקריון מין מנהג מוזר שסיגל
לעצמו כדי לנסות וליצור גיוון בחיים שנראים לו די משעממים
והוא די מאמין בכוחה של שטות לסובב דברים.
|
היה לו מנוי לידיעות. כל בוקר אחרי שקרא את הספורט והכותרות
הוא גזר לעצמו פיסות ארוכות ושוות מהקצה התחתון של העיתון
ואכל.
בסופו של דבר הוא די שם זין על העולם ואכל עיתונים.
|
ראיתי אותה בפינת מלצ'ט ושינקין.
לבושה בג'ינס נמוך וחוטיני לבן, טישרט בהיר וצמוד, מבליט חזה
קטן וזקוף.
"היי את :)"
"איבדת משהו?"
|
"אין בעיה, אני רק צריך למצוא משמעות לחיים. לפחות לשלי ואז
אני יוצא מפה תיק-תק."
היא חייכה, חיוך צחור עם שיניים לבנות וישרות. אני אוהב אותה.
|
זה ריח מתוק כזה, יוצר זהות, זיכרון
|
"שמעתי שזו הדרך הכי בטוחה להגיע לארה"ב וגם הכי זולה."
"800 דולר אינו סכום שיש לזלזל בו."
"אחי, זאת העסקה הכי טובה שיכולתי להשיג בעונה הזאת, עזוב
הכול, הסטייל, אוניית פאר, חודש של תענוגות - תפור עליי."
"אם תואיל להתקדם הספינה עומדת להפליג."
|
"יש לי רעיון אבל תן לי לישון על זה. נפגש מחר למטה אצל איציק
בשוורמה"
|
"היום" ,אמרתי ,"אני הולך לעשות ניסוי בבני אדם ".
אם התניה עבדה על כלב למה שהיא לא תעבוד על עצמי?
התחלתי לקרוא את "לב" רם אורן .
ספר מצוין שמתאר את עלילותיו של רופא צעיר ,בן למרדים ותיק,
כפוף לבכיר מטריד ,מזיין אישה צעירה ואוכל מזון בריא.
קראתי אותו ב
|
עמדנו בחוץ, דצמבר 1991, עם ידיים במעילים דורכים על חתיכות
ברד קטנות ומסתכלים למעלה באכזבה.
"כולה ברד מסריח, תכף הוא ינמס."
"חכה, נראה לי שתכף יבוא השלג. בן דוד שלי מירושלים סיפר לי
ככה. בהתחלה יורד הברד המאפן ורק אחרי זה מגיע השלג הרציני."
|
השפתיים מתחילות לזוז, אני מסתכל סביב, אין אפאחד ואני ממשיך
ללחוש לאוויר החמים איך הרגתי את הכלב של השכנים שלא הפסיק
לנבוח, איך חרבנתי לשכנה על הג'יפ החדש כי היא חסמה לי את
האוויר, איך תלשתי את הדף עם הציונים מהלוח אחרי כל מבחן, אני
נוראי!
חייכתי.
|
מביט בה
נזכר בדבר
שחשבתי שכבר די מאוחר
שנזכרתי בו,
איך פעם אהבתי
ורציתי להיות נאהב
|
כשבבוקר עצוב
אני שותה ושר
כדי שיגיע כבר מחר
|
שיר זה פשוט יותר קצר
ותכליתי
|
למסיבת המין
הגעתי באיחור.
גופות מזיעים
גומי זוהר,
|
בלי הרבה תגובות בבקשה
אני מרגיש עירום
זה מלחיץ
|
זה שחור תעשייתי
ורעשני
but i like it
|
"את מפה או משם?
"מה אתה רוצה?
"לשתות קפה, זה מותר
"לא עכשיו, תתחפף, אני בשיחה
|
פס דמעות כסוף ודק
מתמתח
מפריד בין חיים ומוות
בין אושר ועושר
|
(לונדון 1666)
- חם פה רצח
- yeah, it's the fire
- איזה שריפה?
- fire, great balls of fire
|
מחאה שקטה נגד הכול.
קורסיקה,ספינת דייגים, לפנות בוקר.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
חתול?
לא, לא תודה -
רק שני סוכר. |
|
