|
כבר חודש שאני לא ממש ישן. כלומר, אני עושה הכל כמו שצריך,
מצחצח שיניים ונכנס למיטה, קורא מעט, מכבה את האור כשהעייפות
צונחת, מניח את ראשי על הכר, ומתעורר.
|
אני פותח את כיסוי הכוונת, נושף את כל האוויר החוצה באיטיות,
מנקה את מוחי לחלוטין, משחרר את הנצרה, האצבע כמו מעצמה מתהדקת
לאט, לאט, סוחטת את ההדק בעדינות
|
ויום אחד הכול הפסיק, אין נשיקה על שפתיים, אין דלת נפתחת, אין
מפתחות במנעול, לא צעדים קטנים על השביל, לא טריקת דלת המכונית
ודימום המנוע. רק שקט של ימים שלמים שהאוויר איננו זז
|
שוב העשירי באוקטובר הגיע, רק הפעם מצאתי את עצמי לבד. בלי אף
אחד להתקשר אליו, בלי אף אחד להיפגש איתו או לדבר איתו. מצאתי
את עצמי, מול מסך המחשב בעבודה, מביט בעצמי מבעד לעוד מכתב
וחושב על ניר.
|
שוב נסעתי עם הילד לת"א, הקטן אוהב את הכרך הגדול, אין מה
לעשות. מחבלים מתפוצצים על ימין ושמאל, טנק דלק עולה הון, עצבי
אבא לא שווים את ההילוכים הידניים של הרנו בת העשרים, אבל
הזאטוט בשלו, אבא- ירקון.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תמיד רציתי לדעת
אם החבר של שלי
דובר אמת.
אתמול שלי
הוכיחה לי שגם
לבנות היא עושה
שמות. אחרי
שצרחתי ונרגעתי,
היא השביעה אותי
שאני לא אספר,
כי הכי גרוע אם
יחשבו שהיא
לסבית! אז... אל
תגלו לה
שסיפרתי, כדי
שלא יהיה תור
ארוך.
החברה של שלי
מתוודה. |
|
