|
השמים טופפים במלבושים פרובוקטיביים,
בוחנים את עצמם בראי.
ונועזים מכל הם הנשירים לעד,
המסמיקים מבושה
בחושבם על עירומם הוודאי.
|
להאכיל אותך במלותיי,
במחשבותיי לפני שתתחלקנה למלים,
ולבלוע בשקיקה את שלך,
|
|
|
על הרים ועל
גבעות טסה
הרכבת, ומבין
הפסים על הימני
אני נשכבת.
המתלבטת |
|
