|
כמו ציפור דרור משתחררת לה בסערה עמוקה עם בכי מרגיע, נותנת
לי מילה טובה אל המחר, ומשחררת לי את העתיד הכעור. היא היחידה,
היא האהובה
|
נשמנו וגם אהבנו,
ביקשנו מתיקות של עתיד יפה,
וככה גם קיבלנו.
נתנו מתנות וקיבלנו נשיקות,
חווינו רצונות השגנו אשליות.
|
|
|
מרפי היה
אופטימיסט.
פרשנות אוטול
לחוקי מרפי. |
|
