|
בעונג, כמו לא ידעו כאב מתי
ואני לא יכול אחרת,
לא יכול אחרת.
|
ופניו היו למאור קטן
אך כבו עם רדת ליל
רק מבטו עיני שטן
זורח מחפש לו חיל
|
שלא היתה האהבה
היה זה חיפוש אחר השוקת
במדבר הומה בדד
|
אז דרך כוכב מעבר ימה
והותיר המהום של תובנה
עת אדם יכול לשמוח
שמיו תפרחת זהר עדינה
|
לפני שהכירו לא היו השמיים
סימני מסע לארץ רחוקה
ובבקרים לא היה השמש אדיר כשניים
כראי עין השכינה
|
על נפשי המאושרת
הצמאה שנים לנפשך
מעיין חיים מתוק
כטעם תומתך
|
|
|
אני מוחה!
רץ מראתון נפטר
מעודפי הזיעה. |
|
