[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 Mister E

שמי יניב בר, יליד 83'. כבר מגיל צעיר הכתיבה היא
חלק מחיי. הסיפורים שאני מפרסם כאן נכתבו בשנים
האחרונות ועוסקות בכאב, בדידות, התמודדות ובמהות
החיים. הסיפורים מתבססים על מציאות חיי ועל תפיסת
עולמי.

אז שיהיה לכולכם קריאה מהנה...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוסר השכל
חושך, כבר מאוחר ואני עדיין תקוע כאן.
לא מספיק שכל היום שלי היה שחור ובעצם, כל החיים שלי נעים סביב
החשיכה אני צריך עכשיו לשבת ולסבול. מילא, אם הייתי לבד, אבל
היה לידי אדם נוסף...

משל
אני והוא גרנו באותה הדירה.
כשהדירה הייתה עוד בשלבי בנייה הוא לא היה שם וגם אני לא.
אני לא זוכר מה הרגשתי כאשר נכנסתי אליה לראשונה, אבל אני בטוח
שאהבתי אותה ורציתי בה. הדירה הייתה מיועדת רק לי, היא חיברה
אותי לעולם החיצוני

משל
כמו בכל יום ישבתי עם חברי אלי בחצר הקדמית, היה זה עוד יום
שגרתי באוניברסיטה ודווקא יום יפה זה לא בישר שמשהו באמת עומד
לקרות.
לפתע שמענו קולות מן החצר האחורית. היתה זו תגרה בין שני אנשים
שנראו אלימים במיוחד.

לפני שנים רבות, כאשר המלך היה עוד קטן, אמרו לו הוריו שיום
יבוא ויהיה לו כתר על הראש. המלך, שכל כך רצה לשים כתר על
ראשו, המתין בסבלנות עד לרגע שבו יקבל את הכתר שבו חפץ כל
כך...

שוב נכנסתי אל אולם הקולנוע ממתין לסרט חדש שיוקרן על גבי מסך
ענק, אולם הקולנוע היה למוזמנים בלבד ולכן לא יכלתי לספר עליו
לאיש.
סרטים רבים ראיתי בחיי, עוד מילדות. בשלב מסויים זה הפך להרגל
ומצאתי את עצמי
שוב נמצא באותו אולם קולנוע.

פואנטה
זמן רב עבר מאז המופע שלי התפרסם לראשונה.
כשהמופע מתחיל, האנשים סביבי צופים בי ורוצים להשתתף בו גם
הם.
אז מה יש בו? אתם בטח שואלים את עצמכם.
המופע שלי מייצר בידור. לא סתם בידור, אלא מהסוג שאנשים רוצים
לשמוע...

לפעמים אני מרגיש שהחיים שלי הם כמו מירוץ מכוניות. המסלול
נקבע מראש וככל שהזמן עובר אני צריך להתקדם במסלול ולעקוף
מכוניות אחרות, שמתחרות יחד איתי במסלול המירוצים. לפעמים,
הייתי רוצה לצאת מן המסלול ולהפסיק להתחרות במכוניות אחרות שגם
הן דוהרות קדימה...

מוסר השכל
כולם הכירו את חיים. חיים המפורסם, העשיר, הכל יכול.
כולם רצו להיות כמו חיים, אבל אני לא...

שלום לכם, שמי יובל, אני בן 26 וכרגע מובטל. שלא תחשבו שאני לא
מחפש עבודה. טוב, אולי בזמן האחרון אני מחפש פחות. על מי אני
עובד בכלל?! אני מובטל כבר הרבה זמן ואני בכלל לא מחפש עבודה.

אתם בטח שואלים את עצמכם מדוע...

סיפור ילדים
בשנת 1999 כתבתי לראשונה את "עלילות תומר-המחנה שלנו" שמספר את
סיפורם של חבורת ילדים, אשר מתאספים במחנה שנמצא במקלט של תומר
ועוברים ביחד חוויות רבות. הסיפורים, שעברו לאחרונה עריכה
מחדש, מתמקדים בשנתם האחרונה ללימודים. קריאה מהנה!


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
חשבתם פעם על חיים נצחיים? אז זהו, שאין דבר כזה. אבל אל
תדאגו, גם המוות אינו נצחי. בעצם, שום דבר אינו נצחי בעולם הזה
וזהו טבעם של החיים. איני יודע מדוע העולם תוכנן כך, אך בדבר
אחד אני יכול להיות בטוח, אנחנו חיים בשביל לשרוד את החיים
האלו...

חלום
אני עדיין זוכר את היום ההוא שבו המציאות והדמיון התחברו יחד.
המוח שלי בגד בי!
לאחר שחזרתי אל המציאות, ראיתי את הבלאגן שעשיתי בחדר.
ואני, חבול ברגל, מנסה להתאושש, אך אחד לא ראה את הקרב שהתחולל
בחדר שלי. אף אחד גם לא שמע אותי צועק וקורא לעזרה.




אופס, קיבלתי
שוב.





אפרוח ורוד,
חודש לאחר סלוגן
ה"אופס, קיבלתי"
המקורי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 25104. בבמה מאז 22/8/03 2:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליניב ברונשטיין
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה