|
ארבע שנים לקחו לו להבין שהיא בשבילו ואין בלתה. שש שנים
נוספות אהב אותה ועכשיו הוא נזכר בכל דקה ארורה מהיום איך פגש
בה: תלתלים חומים צונחים בקלילות קופצנית על פנים נעריות,
שובביות, שוחקות. הוא היה בן שש עשרה כמעט והיא קטנה ממנו
בשנה.
|
הוא פותח אותי על המשקוף של המטבח. אני שומעת אותו מתנשף עליי
ומרגישה את הזעה שלו נספגת עליי יחד עם הבושם הריחני. זה מה
שאני רוצה? זה באמת מה שאני צריכה? ארבעה גברים חדשים בכל שבוע
בתוכי?
|
הדמעות יורדות והלב דואב
הזכרון צורב והמבט מזוגג
|
|
|
כל מי שנותן את
השואה כטיעון
לזה שאין
אלוהים, לא מבין
שאלוהים בודק
אותו, ויום יבוא
וכנקמה על חוסר
האמונה, הוא
יביא לו את
אורלי וינרמן עם
יעל בר זוהר
וצ'יקי ארד,
לתוך לוח
שידוריי הסתיו
של ערוץ 2!
ואז הוא יראה מה
זה לא להאמין
באלוהים!!!
ב"ה, מחזיר
בתשובה לא
הגיונית, תוך
כדיי ביקורת
טלוויזיה. |
|
