|
אין לי מה לכתוב
לא אוהב לדפוק משפטים חכמים
רק דבר אחד,קצת פחות מתוחכם וטיפה יותר קצר -
היו טובים לעצמכם,היו טובים לאחרים - אל תחשבו אף
פעם רק על עצמכם ואף פעם רק על אחרים.
תורת היחסות - איינשטיין.
אז מכיוון שאני לא אהיה פה הרבה זמן ומי יודע מתי היצירה הזאת
תאושר ומי יקרא אותה - אני בכל זאת אכתוב אותה כי חשוב לי
להעביר את מסר חיי הילדות שלי עד לחיי התיכון וכאן
|
אני אגיד לכם משהו
אני אתן לזה ללכת
אני אגיד לכם משהו
אני אתן לזה לרדת
|
בין הצלילים הטובים
מטייל בין התווים
כותב שירים
מרגיש את החיים
|
זה כבר ברור הרי,
מחר אני הולך להרגיש בסדר פלוס
מחר אני אחשוב לעצמי יאללה אז לא נורא שישי אחד פחות
מחרתיים אולי אחזור לקרקעית הים בחזרה
זו כמו פרבולה שחוזרת על עצמה בלי סוף, כמו המכשירים בבתי
חולים שמראים את מצבו של החולה כגלים
|
המשפחה, האנשים הכי חשובים
הם האנשים שנושאים את הכאב איתך
הם האנשים שיהיו שם תמיד בשבילך
|
עוד שיר זריז וקצר
שיסביר לכם על החיים המסובכים
של נער קטן ולפעמים כל-כך מטומטם
|
אולי אסתדר בלי עשרים אלף דגים
אולי אני שוחה במים מזוהמים
אולי עכשיו אהיה לבד
אולי עכשיו יותר טוב לבד
|
דואג אני לאנשים הבאים אחרי
צר לי על הסוחבים לפני
שרפת נפשות סביב סביב ואת פוצחת בזעקות תמימות
|
אז הגיע הזמן לסיים עם החרוזים ולהגיד את האמת בפנים
לקחתי את המכונית, יצאתי מטומטם, ידעתי את זה,
אני לא מתחרט, כי אין לי על מה, אני יודע - שאני מטומטם.
|
לאלה המעוניינים יותר לדעת ולהבין - קוראים לי יניב אברהמי,
אני גר ברחובות ועקב כאב עמוק פנימי שקרה בתוכי התחלתי לכתוב.
|
לפעמים עדיף לרשום דברים ולא לקרוא אותם אחר כך
לפעמים עדיף לרשום את הרגשות הרגעיים ואחר כך לשכוח אותם
|
"שוב לא רואים ולא דולקים בחלונות ואז עזבנו..."
מילים מהשיר "זה היה ביתי", מילים בלי משמעות יתרה אצלי
מילים בלי בסיס וקישור למשהו שקורה איתי
זו רק המנגינה של השיר שמביאה אותי לעבר
|
אני מקבל כסף מתי שבא לי, יש לי מכונית בשפע, יש לי אינטרנט,
מחשב טוב, אני חכם, יש לי ממוצע בגרות טוב (לשם שינוי, כן!)
ינעל אחותו של מי שאמר שפרטים טכניים זה מה שמשנה.
|
באתי
לקחתי את המכונית
נסעתי ברחובות
אף שוטר לא שם לב אליי
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
חטול?
כטול?
חטול?
כתול?
חתול? |
|