|
יניב אלפא נולד כיניב, אבל יניב אחר בסוף סתיו
1987.
זה היה יום קר וכל מה שהיה לו לומר זה "אני רוצה
לחזור פנימה!"
ברור שההורים שלו חשבו שהוא מיוחד (אחרי הכל, כמה
תינוקות מדברים אתם פגשתם?), וטרחו לספר לו את זה
מדי פעם בפעם.
לאחר מספר שנות ילדות עשוקה במרכז עבר למשך שנים
רבות לבירה ירושלים שם בנה אנשי שלג וייצא אותם
לשוודיה במחיר מופקע.
מעט לפני הגעתו למצוות עקר לגבעתיים שם הוא חי עד
היום, הורס ומשמיד כל נפש תמימה וכל חלקה טובה וכל
זאת בשם הסרקאזם.
כיצד הוא הגיע למצב זה? ובכן, לאחר זמן מה כארטיק
מסטיק שוקולד בננה הוא החליט שנמאס לו, אבל בגלל
שהוא אהב את הליקוקים מבחורות הוא נשאר ארטיק מסטיק
שוקולד בננה אבל בהדרגה ניתן היה לראות שהוא הופך
לארטיק מסטיק שוקולד לימון.. חמצמץ-מתקתק שכזה.
ולכן בכל עיר וכפר בהם יידרש לתאר את עצמו בשתי
מילים זאת תהיה בחירתו "חמצמץ-מתקתק", למרות שניתן
כיום לראות תנועה הולכת וגוברת לצד החמצמץ בעוד
שהמתקתק סובל מקשיי הסתגלות קשים לעולם שבחוץ.
או כמו שאמרה אומגה, המשלימה של אלפא "בכל חמוץ יש
מתוק ובכל קרח יש לב, אז יום אחד אתה תהיה מגנום
פצפוצים".
הערה - את יניב אלפא יש להגיש לאחר צינון קל (שלא
יתחמם ישר) בטמפרטורת החדר, ולאכול לאט, שכבה אחרי
שכבה, כדי לא לפספס את ההפתעות בפנים.
(אוקטובר 04 והלאה)
עוד עובדות מעניינות
-מעריץ את רד הוט צ'ילי פפרס.
6/93 - כשנשאל ע"י ילדה בת גילו מדוע הוא קופץ,
ערום כביום היוולדו לשפריצים של צינור (כך במקור),
הגיב "כי אני אוהב את זה."
-מעריץ כל דבר הקשור בתה, ובעיקר את הדבר הזה
שתופסים בו את התיונים.
10/04 - כשנשאל בצו הראשון "כמה חברים יש לך?" הגיב
בשאלה "אמיתיים או דימיוניים?"
-מעריץ את הריח של האוויר אחרי גשם ראשון.
10/04 - לראשונה קיבל הכרה מהאקדמיה ללשון, שקיבלה
מינוח חדש שהציע "הדבר הזה שתופסים בו את התיונים".
עברנו לג'ונגל, ג'יין כבר ממזמן לא עם טרזן ועברה לטוניק.
"הכל בסדר יקירתי?" "כן יקירי, אל תדאג" על כוס תה מהבילה הכל
נראה מצוין.
הם יושבים בלונדון אבל המוח שלהם בג'ונגל, נתלה על העצים.
"תה משובח, הלא כך יקירתי?" "אכן משובח, תן לי עוד קצת"
|
זה היה איפשהו בגרמניה כנראה, במקום אפלולי כנראה, מן הסתם ירד
גשם בחוץ והיו ברקים, ומן הסתם הדמות הקטנה עם המשקפיים הייתה
מדען נאצי מטורף.
נראה היה שמשהו הטריד את הנאצי הקטן.
|
למה אנחנו מחכים?
מה זה משנה לך? תפסיקי לשאול כל כך הרבה שאלות
נווווו
למשיח, טוב?
אנחנו מחכים למשיח?
כן כן למשיח, הוא יבוא במיני-מיינור ירוקה
אבל המשיח אמור לבוא על סוס לבן
זה משיח משודרג, אבל חייבים להיות בשקט, או שהוא לא יבוא!
אה, טוב
|
וגם אם חשוך, וגם אם עצוב,
וגם אם נראה שאהובך הלך ללא שוב.
וגם אם השמש זורחת,
והכוכבים משתרעים על השחקים.
תמיד, אבל תמיד
החיים יפים.
|
מהרגע הראשון שהסתכלתי עלייך
כבר ידעתי שזה אבוד
הרי ידעתי
הרי ידעתי
שאת היא הכל
|
כאן על הכסא הלבן
יושב וחושב על הא ועל דא
לא מבין בכלל
איך יש לאנשים זמן
לומר - תודה
|
"אההממ..." -טטטווווווווווו-
(איך משתמשים בזה?) -פק- -פק- ...
"אחד, אחד..."
-טוווויייייי- (אאוץ', מה, זה דפוק? טוב, לא חשוב, הם נראים
קצת עצבניים... ).
"אההה... שלום לכם, אהה, בית ספר שדה (מה רשום פה? קורנפלקס?)
קו... קופרניקוס" (לא נראים נלהבים
|
איפה-שהוא יופי הוא לא בעיני המתבונן, הוא בעיני המתבוננים. מה
שווים כל אותם גלגלי שעון מפורסמים, אם אין איזה קפיץ שיזיז
אותם? מה שווה יופי אם לא יהיה מי שיעריך אותו? עץ, שייפול
ביער בלי שומע, אולי יעשה קול, אבל ציפור דרור בודדה, מלבד משק
כנפיה לא תוציא צלי
|
מיומנו של קיפוד מטורף:
"יומני היקר שלום, זה אני, הקיפוד המטורף"
- בשלב הזה תשאלו את עצמכם "איך הוא מטורף אם הוא יודע שהוא
מטורף?" ואני אענה: "מכופפי בננות יודעים שהם מכופפי בננות.
עצם העובדה שהם יודעים על כך לא משנה את העובדה שהם מכופפי
בננות".
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאתם אומרים
"שלח לחמך" למה
אתם מתכוונים?
לשלוח את הלחם
שלנו או לשלוח
לחמנו, אבא של
הכלה? כי זה ממש
לא בסדר, את
מטעים פה ציבור
שלם של אנשים!
שטולבך
בדיסלקציה. |
|
