|
האופק קרב אלי שאני מתרחק לאחור אל השמיים הפתוחים.
סגירות עולם הינה זרה לי ולכן מפחידה אך היא מהירה ממני
|
כפור לוהט עטף אותה. פנים קפואות ועיניים מוצתות בלהבה.
כשהביט בה נראה כהוזה. עלם לבוש בגדי זקן, אחז בידה כבמקל
הליכה.
|
חולם להתאבד אל המילים
להגיע לגן העדן של השירים
|
מלווה אותי עם שמלת כלה
אינה גלויה ואינה שפויה
|
|
|
come, give me a
hand and we'll
walk, dont ask
me where, dont
ask me about
happiness.
אבן שושן |
|
