|
ישבתי על קפה עם דיוניסוס. בפינה על השדרה הראשית.
אני שתיתי הפוך קטן והוא ענבים עם קשית.
|
גם אם אתם עייפים מאוד
אל תשבו בצד בלי סיבה
כי הדרך הזאת שאתם הולכים בה
היא הדרך הכי יפה
|
אהבתך כמו מים חיים
חיוכך נווה מדבר ירוק
צחוקך כרעם המתגלגל במרחקים
וברק בעינייך ידלוק
|
על שרפרף מול מראה היא ישבה בודדה
זכרונות ניגרים על לחי ורודה
|
אלוהים
תן לי כוח
לעמוד מול הדברים
ולא לקום וסתם לברוח
|
אמונה - אומנות
אין תשובה - אין אונות
אם נחייה או נמות
אמונה - אומנות
|
בחירה?
כלום יכל אדם לבחור באמת?
באמת
רוצה לדעת
לגעת
לא, לא רוצה
|
אני ים, אני מדבר
אני כלום, אני דבר
|
חול מפנה את מלכותו
בשובל אדרתו הנכלמת
מבויש נכנס הקודש, נחבא אל כוכביו
שקט
הכל עצר מלכת
|
בשדרות העצב האין סופי
מדדתי את פסיעותי
פנס רחוב עמום הזכיר לי שכבר מאוחר
השמים מעלי האפילו
|
את היי לי מגדל-אור
על ספינתי שוכן האופל
האירי לי דרכי חזור
ולא בדרך אחיתופל
|
קולמוס זעמי על הנייר
משרבט שיר עדש
כוס ייני על השולחן
זכרון ליל אמש
|
הזמן עובר כל כך מהר
פתאום צריך להסתדר
אנ'לא מוכן עוד לוותר
וכבר צריך להתבגר
|
הים הקמה והיין
קוראים לי מעומק אל יום
ואני נאחז מלוא ידיים
בשברי מציאות בחלום
|
חסר אונים כבול, נחבט
בתוך נפשו מוצא מקלט
בחוץ שוטפת סערה
והוא מפחד נורא
|
הרגע הזה, אולי
חלף או נשאר, מתי
|
אדמה חרוכה מיבבת
לבבות שותתים
קורבנות תחת שמש לוהטת
חרבות לאתים...
|
חיים שלמים אולי
עברו עד שמצאתי
איך צריך לחיות בעולם הזה
|
טרוף שינה חזיתי
איך לילותי נמסים אל תוך בוקר אפרורי
|
יש ימים עם טעם, ימים עם גמול
יש ימים שעוצמים את העיניים ומחכים למבול
|
מביט על ספינות השטות וחוזרות
בראשי מערבולת, המולת מחשבות
עליה.
|
כשהלילות אילמים
והאויר משכר
ורוח בשערות עובר
אנחנו מלאי תשוקה,
יוצאים להתאורר
רוצים להשתחרר
|
עד מתי השקט לא יוצאות לי המילים
זכרונות כמו קצף נעלם בין הגלים...
|
עד מתי תזעקי אלי ארץ מולדת?
בחום, במחנק בקרבות עד אין סוף
מסתכלת אלי, בעינייך התכלת
בלסתות פעורות מאיימת לטרוף
|
חלום מציאות מהממת עיניים
מציאות שאין בה רבב
ליצן כי ימלוך בצבאות השמים
מצביא ילקק את פצעיו
|
אנחנו רצינו לראות את הכל
רצינו לשמור על הכל
אבל אי אפשר להבין את הכל
לפעמים זה פשוט קצת גדול
|
הו דיוניסוס רקוד את ריקודך
את כל חיי בזבזתי בחכותי לך
על המזבח שיר, שיכר וגם אישה
אך עלייה לרגל ארוכה היא וקשה
|
אשיר לך ילדתי שיר הלל של שיכורים
אבוד בלב העיר בוכה בכי תמרורים
מחבק את הבקבוק, צועק אל אלוהים
הדרך מתנדנדת ועיני בסנוורים
|
לא רוצה לשיר יותר שירים של אהבה
אפילו שכולם אומרים שהיא כל-כך טובה
|
חלומות בהקיץ
חזיונות של קיץ
ואני לא יודע איפה החיץ
|
|
|
הסטלנות היא
כרסום יסוד
הדמוקרטיה!
אבל שיפור יכולת
המחשבה!
מה עדיף?
מחשבה או
דמוקרטיה?
אני אומר ראש!
ועכשיו!
סטלן בטלן,
מדרדר נוער
לאלימות, גראס
ומין... טוב לא
למין, אבל גם לא
לדמוקרטיה! |
|
