|
no_blesse
 
ההוא שברח לך, וההיא שהלכה
גמרו שם ביחד מתחת שמיכה
אמרת שזה סתם וההוא לא חשוב
ההיא והוא וההיא שהלכה
|
יש לך זוג רגליים, שלעתים באדמה נוגעות
מציצות מתוך השסע, משמלותייך מקיצות
משוכלות רגלייך, עור בעור נוגע
רק משקרות מתוך החושך, זיפי ערוותייך הקצוצות
|
אישונים מתכווצים, גם הבטן
דריכות מקצה לקצה
מתנפחת לה גם שלפוחית השתן
אבל מפיך דבר לא יוצא
נראית רק עווית בפנים
השפה מתקרבת לאוזן
החזה מתנפח, שדיים עולים
ויורדים מתקרבים שוב למותן
|
כפתור מכנסך מתפוצץ מתשוקה
זז בקופו ניע לא נים
מתפרץ וקופץ, משתחרר מכבלים
ועל ריץ' ועל רץ' אצבעך מחליקה
|
מחשבות מתחלפות לי כמו צומת סואן
ירוקות, אדומות, צהובות, לבנות
פונות, ממשיכות, מתקרבות, מתרחקות
מתנגשות להן יחד בקרשרוש מתנגן
|
ונקודה אל נקודה את מצטרפת
וקו אל קו במשיכת מכחול דקה
נתלית במסמרים לתוך נפשי נועצת
תמונת אהבתי שנצטיירה
|
מי ישמע קריאות הנפש?
מי יזעק זעקותי?
מי יטעים בי את הרגש?
מי יכיל את כאבי?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אין שום תחכום
בסלוגנים שלי
גרפומן הסלוגנים
מודה |
|
