|
 68721411
רוב האנשים מגדירים אותה מיוחדת ושונה
היא לא בטוחה שהיא כזאת
היא מנסה לשרוד את החיים המוזרים האלה
לא כל כך מצליחה
חוץ מכתיבה היא גם מנגנת ומשחקת
כתיבה זה בין הדברים החשובים לה בחיים
לפחות כרגע....
לאן נעלמים כל אותם רגעים מדהימים ומרתקים,
שבגללם הלב שלנו ממשיך לפעום..
לאן מישהו נעלם אחרי שהוא מת..
|
אני אוהבת ולא יודעת מה לעשות
עם זה
עם כל האהבה העצומה שיש לי בגוף.
|
כולם מנסים לעזור, אבל אף אחד לא מצליח..
כולם חושיבם שהם מבינים
אבל בעצם הם לא!
|
מנסה להתעורר
לא מצליחה
לא רוצה לקום, אין בשביל מה..
|
אתם חושבים רק על עצמכם
לא באמת איפכת לכם ממני..
|
להורים לא איכפת
הם כבר מזמן זרקו אותנו מהבית
|
פעם עוד היית חולמת,
עכשיו כבר לא
אין זמן לחלום
הזמן הולך לאיבוד
|
היא במצוקה
ולא יודעת מה לעשו עם זה..
הכול בוער אצלה
והיא לא יודעת למי לפנות..
|
השמש זורחת
הציפורים מצייצות
הכל ממשיך, כאילו כלום
|
הכול יכול להיגמר בלי שתשימי לב..
מתי תביני את זה כבר טיפשה...?
מתי תביני שגם הוא אוהב אותך....
|
מנסה לשרוד - לא מצליחה
מנסה להבין מה עשית
ומגיעה למסקנה...
שכלום...
|
אתם תשארו לנצח צעירין
תשארו לנצח יפים, מאושרים
כמו שהייתם אז..
באותו לילה ארור
|
הוא חושב שאני סתם ידידה
הוא רואה אותי כעוד אחת
|
לא יכולה לראות יותר טלויזיה
לא יכולה להסתכל בפנים של אף אחד
|
היא רוצה לעוף ולא לחזור
לעוף לאנשהו
לא משנה לאן..
|
שוב אותם חיים ארורים
שוב אותה מלחמה מטומטמת
|
היא כמו רוח
אבודה בתוך חלל הזמן
מחכה לסופה
עוד אחת שמנסה
למצוא משמעות, הגיון
|
שוב נפלת במלכודת עם המחשבה
שלמישהו באמת איכפת
שמישהו אוהב אותך..
|
ייסורים ואושר-
איך שניהם יכולים להסתדר יחדיו?!
|
הם לא רואים
שאת הורסת את עצמך
שאת הולכת לאיבוד
|
כולם מתעוררים מסיוט
אבל מאז אני רק מתעוררת לסיוט!
ומהסיוט הזה אי אפשר להתעורר, הוא המציאות, הקרה, המפחידה
והרעה.
|
ואולי כל האושר שהרגשתי או שחשבתי שהרגשתי היה פשוט חלום,
הזייה..
כן, זה הכול, זה כל מה שזה היה.. חלום, לא מציאות - אלא
אשלייה.
|
העולם שהכרתי
הולך וקורס מתחת לרגליי...
הולך ונעלם - לתמיד מעיניי
המוות לא מפסיק -
כאילו הוא רודף אותי
כאילו עשיתי משהו למישהו..
|
תמיד סיפרו לי על אהבות, על כמה שהם גדולות.
אף פעם לא האמנתי להם...
|
|
|
מצצתי לו בעוד
שהוא מסתכל על
הפרה הנחלבת |
|
