[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 68721411 68721411
אל היוצרים המוערכים על ידי יאנה וינר
רוב האנשים מגדירים אותה מיוחדת ושונה
היא לא בטוחה שהיא כזאת
היא מנסה לשרוד את החיים המוזרים האלה
לא כל כך מצליחה
חוץ מכתיבה היא גם מנגנת ומשחקת
כתיבה זה בין הדברים החשובים לה בחיים
לפחות כרגע....




לרשימת יצירות השירה החדשות

לאן נעלמים כל אותם רגעים מדהימים ומרתקים,
שבגללם הלב שלנו ממשיך לפעום..
לאן מישהו נעלם אחרי שהוא מת..

יחסים
אני אוהבת ולא יודעת מה לעשות
עם זה
עם כל האהבה העצומה שיש לי בגוף.

געגוע
כולם מנסים לעזור, אבל אף אחד לא מצליח..
כולם חושיבם שהם מבינים
אבל בעצם הם לא!

אכזבה
מנסה להתעורר
לא מצליחה
לא רוצה לקום, אין בשביל מה..

יחסים
אתם חושבים רק על עצמכם
לא באמת איפכת לכם ממני..

גן עדן
להורים לא איכפת
הם כבר מזמן זרקו אותנו מהבית

פעם עוד היית חולמת,
עכשיו כבר לא
אין זמן לחלום
הזמן הולך לאיבוד

יחסים
היא במצוקה
ולא יודעת מה לעשו עם זה..
הכול בוער אצלה
והיא לא יודעת למי לפנות..

עצב
השמש זורחת
הציפורים מצייצות
הכל ממשיך, כאילו כלום

הרהור
הכול יכול להיגמר בלי שתשימי לב..
מתי תביני את זה כבר טיפשה...?
מתי תביני שגם הוא אוהב אותך....

גורל
מנסה לשרוד - לא מצליחה
מנסה להבין מה עשית
ומגיעה למסקנה...
שכלום...

אתם תשארו לנצח צעירין
תשארו לנצח יפים, מאושרים
כמו שהייתם אז..
באותו לילה ארור

געגוע
הוא חושב שאני סתם ידידה
הוא רואה אותי כעוד אחת

כעס
לא יכולה לראות יותר טלויזיה
לא יכולה להסתכל בפנים של אף אחד

כמיהה
היא רוצה לעוף ולא לחזור
לעוף לאנשהו
לא משנה לאן..

מצב
שוב אותם חיים ארורים
שוב אותה מלחמה מטומטמת

היא כמו רוח
אבודה בתוך חלל הזמן
מחכה לסופה
עוד אחת שמנסה
למצוא משמעות, הגיון

שוב נפלת במלכודת עם המחשבה
שלמישהו באמת איכפת
שמישהו אוהב אותך..


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ייסורים ואושר-
איך שניהם יכולים להסתדר יחדיו?!

התבגרות
הם לא רואים
שאת הורסת את עצמך
שאת הולכת לאיבוד

געגוע
כולם מתעוררים מסיוט
אבל מאז אני רק מתעוררת לסיוט!
ומהסיוט הזה אי אפשר להתעורר, הוא המציאות, הקרה, המפחידה
והרעה.

ואולי כל האושר שהרגשתי או שחשבתי שהרגשתי היה פשוט חלום,
הזייה..
כן, זה הכול, זה כל מה שזה היה.. חלום, לא מציאות - אלא
אשלייה.

ביקורתי
העולם שהכרתי
הולך וקורס מתחת לרגליי...
הולך ונעלם - לתמיד מעיניי
המוות לא מפסיק -
כאילו הוא רודף אותי
כאילו עשיתי משהו למישהו..

מכתב
תמיד סיפרו לי על אהבות, על כמה שהם גדולות.
אף פעם לא האמנתי להם...




נותנים לך
סיגריה-תיקח,
נותנים לך
אש-תברח.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4994. בבמה מאז 15/8/01 1:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליאנה וינר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה