|
היא: זאת האהבה שלך כלפי, לאן נעלמו כל השבועות לאור הנר?
הבטחות לאהבה וחום שיצאו מפיך בריגעי תשוקה, בדקות תמימות של
התמסרות קלה והבטחה לאהבה ניצחית בניינו!
מה תאמר להגנתך?
|
אם אתה הולך אז קח אותי איתך, תמיד אמרתי לך.
דודי של איך נעלמת לי.
שיערך הבהיר, עינך הכחולות בליבי הן חרוטות.
כמה יפה היית, רם, חיוך עדין, טיפה ביישן.
|
לא מכל אדם שאני פוגשת בחיי יש לי צפייה להמשכיות ועתיד.
אני מבינה שלפעמים אנחנו פוגשים ״סוכנים״, אנשים אשר מגיעים
בתקופות ספציפיות בשביל ללמד אותנו משהו, לעזור לנו, להעביר
אותנו מצבים/ תקופות.
|
מחשבות אובדניות שבי מכרסמות.
מקיא מכל הצביעות, האהבה -
מה באמת בעולם האמיתי היא שווה וכמה מחזיקה?!
אני יכולה להאשים את הגורל
|
לפעמים דין כלכך עדין...
לפעמים כל-כך קשה ומנוכר
איתו אי-אפשר לדעת מה יקרה מחר!
דין ואני, אני ודין אוהבים, שונאים, חושקים ונלחמים...
|
אולי אני השקר,
השקר של האמת.
אולי אני השטן,
שלעולם לא מת
|
מרגישה אבודה בתוך התחושה שנועדתי עבורך.
מתייסרת בלי די,
מקווה שאולי...
יום יבוא ותבין שבלעדי לא כדאי.
|
כשהדרך תתעקל,
ניסע בה יחדיו וניכנס לעיקול,
ניצמד,
ניצמד זו לזו, אמא לבת.
|
היא מהלכת אפופת יופי, כמו לילה במרחבים חסר ענן ורקיע זרוע
כוכבים.
קמצוץ של אהבה בחיים גלמודים...
כמו הסכם משותף שנחתם בשתיקה
|
בשקט של החושך ידיו יורדות במורד גבי...
גופו זועק את שמי,
הוא לוחש: "כולך שלי"
|
קרעת לי את הנפש וזה פצע פתוח שלא מגליד.
מרגישה מחנק בגרון,
התכווצות בבטן,
דמעות על סף פריצה...
|
לעולם לא אחדול לתהות על קנקנך.
אתה גאה ונאווה,
מתוחכם ותמים,
אתה הרוע והטוב
|
השקרים שלך מסבכים אותי, מפחידים אותי,
השקרים שלך מוציאים אותי משווי משקל,
להילחם בהם לא קל.
|
אם לא תהיה איתי; לא תהיה מפסיד או מנצח, לא תהיה עצוב ולא
שמח.
אם לא תהיה איתי; תהיה עם מישהי אחרת,
אולי קצת דומה ואולי קצת שונה.
|
עוצמת את עיני, מנסה להקשיב למחשבותיי
|
שחיתי באי וודאות וצללתי לתוך הכאב והבדידות שהותיר בי העבר.
חייתי בחוסר סיפוק ופקפקתי בעצמי וביכולות שלי.
הפסקתי להנות מהדברים הקטנים, משב הרוח, הריח שאחרי הגשם,
זריחת השמש, השמיים, העצים...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אל תצטרפי לרוב
המטומטם,
תהיי היחיד
החכם.
המורה לתאטרון. |
|
