|
בן עשרים ושבע עכ...שיו! , מזרחי בגרוש וגאוות
העדה.
אוסף מחלות נפש ותסביכים כתחביב,
פעם הוא למד עם גילי נתנאל,
יש לו קקי עכשיו אז הוא הולך.
הבטן המופרזת שלי כמו יוצרת אי בלב ים הכלור הזה, או ליתר דיוק
הר געש כבוי המאיים להתפקע תחת לוע טבורי. צפה על פני שיכבת
המים הדקה, השיער נכרך סביב צווארי כמו מניפת צמחי ים, מלוטפת
בידי הזרמים התת קרקעיים שיצרו פעולות המעיים הלא סדירות שלי.
|
עשן עדיין זולג באיטיות מחור המנעול וסדקים נסתרים בדלת וממלא
באיטיות את רצפת החדר, כבר כמעט חמישה סנטימטר מעל מפלס האפס
נאגרו ודפי נוסחאות שונים שהיו קודם מפוזרים על הריצפה צפים
עליהם מעדנות.
|
כל האלימות הזו, יש בי קלוריות שמשתוללות חופשי ואני מחזיק
סגור בתוכי בקושי. אני מרגיש תסיסה, קולות של מרד בטעם פאנטה
אקזוטי, בטרוף שלנו.
|
|
|
דמיונו של בוש
לקוף מפליא אותי
יותר מחרמנותו
של ביל
למוניקה...
אני, בשיחה עם
חבר בטלפון |
|
