|
 הן לא רציתי אלא לנסות ולחיות את אשר ביקש לצאת מתוכי מאיליו,
מדוע היה הדבר קשה כל כך?
הרמן הסה. |
אני,
מתנקזת דרך חריר דק,
מתפוררת .
את חלקי , את עצמי,
אני רוצה לסדר מחדש
מותאמת לך.
|
אני מחפשת כבר שנים
את הקרום, הלא נראה,
|
מביטה בו עכשיו, ממש עכשיו, מאזינה לנשימתו הקצובה, בזמן הקשת
אותיות המקלדת, הוא ישן שקט, מונח עייף על מיטתנו, בורח מן
הכאב שנפרש ביננו, האיש הזה אוהב אותי, יותר מכל מי שאהב אותי
לפניו.
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
