|
כשאתה הולך לאט
יותר אנשים חולפים על פניך
כשאתה הולך לאט
יותר אנשים מתקרבים ועוקפים
|
החיים שלך מלאים
גם בבועות של אויר
|
האויר מנשב אל חללי גופי הפרוץ
שורק מחריד את חדרי ליבי
רוחי הנסערת, כמו ילדה מבועתת,
נשאבת מסתגרת בחדרון המחניק
|
התנודות בולמות את הפרץ
ואת שותקת בתוך השטף
|
לרגע הזמן נעצר, המערבולת פסקה
הטבע נוגע
והיא שם מרגישה
|
בהיסח הדעת כבמעין חלום בהקיץ
הם מתגנבים למודע
|
|
|
חזרתי מטיול
מחנות השמדה
בגרמניה!
היה סיוט! נורא
פשוט זוועה! כי
לפני הטיול אמרו
לנו: "שזו מדינת
זרה ויש פה
אנטישמיות,
ועדיף לא להראות
שאנחנו יהודים"
אז לא השתנתי כל
הטיול.
שאול מהמוסד,
שקרן פתולוגי
מסביר ממתי הוא
משתמש בקטטר. |
|
