|
כשאתה הולך לאט
יותר אנשים חולפים על פניך
כשאתה הולך לאט
יותר אנשים מתקרבים ועוקפים
|
החיים שלך מלאים
גם בבועות של אויר
|
האויר מנשב אל חללי גופי הפרוץ
שורק מחריד את חדרי ליבי
רוחי הנסערת, כמו ילדה מבועתת,
נשאבת מסתגרת בחדרון המחניק
|
התנודות בולמות את הפרץ
ואת שותקת בתוך השטף
|
לרגע הזמן נעצר, המערבולת פסקה
הטבע נוגע
והיא שם מרגישה
|
בהיסח הדעת כבמעין חלום בהקיץ
הם מתגנבים למודע
|
|
|
אם אני הייתי
חמור, אז הייתי
מחרבן איפה שבא
לי.
שמואל
איציקוביץ' ברגע
של הבנת
האבולוציה. |
|
