|
כשאתה הולך לאט
יותר אנשים חולפים על פניך
כשאתה הולך לאט
יותר אנשים מתקרבים ועוקפים
|
החיים שלך מלאים
גם בבועות של אויר
|
האויר מנשב אל חללי גופי הפרוץ
שורק מחריד את חדרי ליבי
רוחי הנסערת, כמו ילדה מבועתת,
נשאבת מסתגרת בחדרון המחניק
|
התנודות בולמות את הפרץ
ואת שותקת בתוך השטף
|
לרגע הזמן נעצר, המערבולת פסקה
הטבע נוגע
והיא שם מרגישה
|
בהיסח הדעת כבמעין חלום בהקיץ
הם מתגנבים למודע
|
|
|
חבר שלי ששמו
שמור במערכת
חירבן פעם בביצה
מלאת יתושים
בקליפורניה
(בטיול משפחתי)
ולאחר שסיים
לשלשל את
הקוורטר-פאונדר
עם הצ'יפס
המוגדל הוא ספר
71 (!) עקיצות
ברדיוס של
שלושים סנטים
מהרקטום.
מתוך "1001
סיפורי חרא" מאת
הנזיר מטליסמן |
|
