|
במסעי זקוק אני לעברי
ואם לא יצעד לידי, ואם לא יצעד יד ביד
|
לכולם בביתם ישנו ספר שחור
שלוש אותיות להאמין או לשמור
|
תמיד תזכור לתת אהבה
אל תשכח לקבל את השלווה
היו ימים שבילינו על גבעה של שלום
שניינו עיוורים מתדרדרים לתהום
|
הר של דמעות שניבנה לכבודך
יסודות של אושר שגדלו ונבלו
|
למות בתוך חלום
להתעורר למציאות
להרגיש באוויר
להתרסק בתוך הקיר
לאבד שליטה
|
תסלחי לי אמא
תסלחי על הבורות
כי כנראה מרוב עצב ובכי
לעולם לא למדתי לכתוב.
|
אבל אני יכול לגמור את זה מתי שארצה, זאת רק שאלה של האם
להיכנע ואני מנסה להישאר ער, אבל האשליה שבלחלום מפתה אותי וזה
קשה שלא להיכנע לה, ואני נרדם.
|
והגשם בחוץ מציף את הכל
זהו מבול של שנות האלפיים
|
|
|
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
לאחד זה גן עדן
לשני גיהנום...
כמה אצבעות
במקלדת...
כולם כותבים
יצירות...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
יש טאבו שצריך
כבר לפרוץ...
כמה אצבעות
עושות נזק...
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
איתי...
יאשה, סגפן,
סלוגן, משועמם
וחרזן, בשיר הלל
למוקי וסתם
אנשים שדומים
לו. |
|
