[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יהלי סער

יליד 1990.
שחקן ויוצר.
כתב לשעבר בעיתון "טיים-אאוט" ו"במחנה".




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
מוצא עצמי מתאמץ
לאמץ טיפה של אומץ,
שיסמן את תחילת עונת הגשמים.

אהבה
כשכל דבר מרווה נשתה מהן עד תום
והותיר רק גוש בגרון.

נוסטלגיה
בדרך הארוכה/ בה רגליך לא נחו/
ינוקה ראשך מכל מחשבה/
רק רגליך הדואבות צעדו באחו/

היא רקדה עמו, במורד שעון החול -
בדרך אל מותו.
על בדים, כחולים רכים.
רגליה תחת עורפו.

בין בגדים מתייבשים, היא נשענה מקומטת,
מביטה בחלון, ובעיניה קנאה להולכים.
היה זה יום קודש, ואני, והיא,

גורל
עליתי במעלות עלומות -
דמעות מדומות שאבדו מתוכי.
טיפסתי תהומות תמוהות.
בשביל לזכות מחדש באשר אבד בדרכי.

זונה בשמלת ערב,
נתפרה לחניונים.
ריקדה במחול
אורות ושדים.

כרסיסים של זכוכית
היא, ננעצה בבשרו.
שבר הכלי שפעם הייתה.

אהבה
ואם את תזכרי אותי כך/ אזי מה ישאר
מדמותי/ נאבק באבק שנותר מתוכני/
קורי הקור שנקרו בעיר.

כוונה.
ניטחת על דף,
ורסיסיה מילים.
כל רצון אחר,

רציתי לטבוע בין שדרותייך,
להיות כאבן ריצוף.
לגלף הם יוכלו, אך לעד לא לגרוע,
מחום האספלט על הגוף.

וליבה אדום רותח,
צעק את שנדם.
פיסקה את רגליה לכל אורח,
פיסקה גם את שירם.

השיחה במסיכה
מסיחה את עיניך:
זהו נשף חגיגה,
ואינך היחיד המחופש.

פנים מתפנות, לפנים אחרות,
והשנים משתנות
בשנית.

אהבה
של רצון לרצות את דמותך,
המאסתי עצמי, בנמסי משפתייך,
בנימוס של הרך הנולד.

הן עץ של זית,
אך לך הזמן יכאב.
את תלכי, הן הוא מוסתר -
דמנו מעליו.

וארון הקדושה
בנקל נישא,
כי עייף ורוקן מתוכנו.




רוצה לדעת מאיפה
משתין הדג?

תעלה לו את השתן
לראש.



רופא הדגים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 48493. בבמה מאז 3/3/05 22:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליהלי סער
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה