|
And scars are souvenirs you never lose
The past is never far
Did you lose yourself somewhere out there
Did you get to be a star
And don't it make you sad to know that life
Is more than who we are
We grew up way too fast
And now there's nothing to believe
Reruns all become our history
A tired song keeps playing on a tired radio
And I won't tell no one your name
And I won't tell em' your name
I won't tell em' your name
goo goo dolls-name
אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד.
כי החשוב באמת סמוי מין העין.
הנסיך קטן
לא יודעת מה לומר על עצמה, תקראו תהנו תסבלו רק
תשתדלו להגיב...
הוא הגיע בסוף. נסיך הוא לא היה, אבל הוא הגיע, ואם יש דבר כזה
בעולם אהבה ממבט ראשון, אז כנראה שזה מה שזה היה, כי היא אהבה
אותו עוד מלפניו.
ולא, הוא היה שלה ולא, הוא לא עזר לה לא להיות לבד, אבל לפחות
הוא היה.
|
היה בוקר מוקדם מדי בשבילי, והלכתי עם תיק גדול מדי, וראיתי את
הבית שלי, הבניין שלי, הרחוב שלי והעיר שלי מתרחקים ממני.
וכל מי שאני אוהבת היה שם אבל משהו חסר, משהו צובט לי בלב.
|
ויש רוח בחוץ, וקר, כנראה שהחורף באמת מגיע.
אני נכנסת לחדר שלך, מדליקה את האור, ואתה מכבה אותו, אני
מתיישבת על המיטה שלך רחוק ממך, ואתה מתקרב, אני נשכבת לידך,
ואתה מושך אותי אלייך.
|
ובלילה הלכתי לישון לשש שעות שינה מטכ"ליות, וחשבתי עלייך,
ניסיתי לחשוב אם קר לך או חם ואיפה את נמצאת עכשיו.
חשבתי על כמה כיף לחבק אותך בלילה, וכמה טוב השיער שלך מריח,
וחשבתי שאולי מישהו אחר מחבק אותך עכשיו ומריח אותך.
|
שש בבוקר הודעה בפלאפון
אני פותחת את העיניים במהירות ומזנקת
ידעתי שלא תשכח אותי ידעתי שלא תתן לי לנסוע ככה ידעתי!
|
אנחנו מתגלגלים על המיטה, והוא שולח ידיים, הוא שואל אם זה
בסדר מה שאנחנו עושים ואני אומרת שכן, ומאותה שנייה אני מקווה
שהוא יפסיק, אבל הוא לא מפסיק.
כשאני עוצרת אותו ואומרת שאני מצטערת הוא אומר שזה בסדר, למרות
שברור לי שזה לא.
|
היה אחד שלא ידע שהוא נסיך,
ולא הבין שהוא נסיך,
ואולי גם אף פעם לא ידע...
|
היא לוחשת לי שזה הסוף שלי ושלך, וכשאני אעלה אל האוטובוס אני
לא אראה אותך יותר לעולם, ואני מחבקת אותה ומרגיעה. לוחשת שאם
זה היה אמיתי אז זה לא היה הסוף, והיא מתייפחת לה ואומרת לי
שזה הסוף שלה, ואני מסבירה לה שהיא תמיד איתי.
|
אנחנו שותקים ואני מתעצבנת, אני כן רוצה לדבר ויש לי הרבה
שאלות ולי נמאס מהמצב הזה ואני לא מבינה בשביל מה אנחנו בקשר
שוב, אז אני זורקת משפטים לאוויר כדי שתענה אבל אתה מתחמק או
פשוט מודיע שאתה לא הולך לענות, אני מתעקשת קצת ובסוף מסננת
שאני שונאת שאתה עושה את
|
עוד שעה-שעתיים אני אכנס לאוטו הירוק והמרובע שלי, אכנס לבר
המרובע שלי, ואסחוב ארגזים מרובעים עם בקבוקים עגולים ואסדר
אותם למגירות מרובעות ואגיש אותם בכוסות עגולות עם קוביות קרח
מרובעות.
|
אני בכלל לא אוהבת לישון כשיש מישהו לידי אני לא אוהבת את הרעש
של הנשימות של מישהו אחר, אני לא אוהבת שגונבים לי את הסדין או
את הפוך, אני לא אוהבת שנרדמים לפני ואני לא אוהבת שקמים
אחרי.
אבל אני גם לא אוהבת להיות לבד
|
לא זה לא סקסי להמרח על כול בחור שרק אפשר ובטח שלא יועיל
לקארמה שלכן אם חברה שלכן אמרה רק לפני 24 שעות שהוא נראה לה
חמוד, למה לעזעאל אני לא מחליפה חברות?
|
אני לא נרשמתי לזה, אף אחד לא הכין אותי.
זה לא היה לפי החוקים שלי,
ולא ככה קניתי את זה.
|
מישהו בא עם סיכה ופוצץ את הבועה היפה שלי, ואי אפשר לחבר בועת
סבון.
|
את הדרך לאהוב את עצמי.
לסלוח לעצמי.
ולאהוב אותך
|
הם אומרים לה
אלו החיים
אלוהים נתן
ואלוהים גם לוקח
אומרים זה לא הוגן אבל זה ככה
אולי יש סיבה, אולי בעצם אין...
אומרים לה שיהיה טוב...
|
לנשק אותך רגע לפני שהחורף מתחיל
לעלות על אוטובוס שיקח אותי רחוק ממך ובעיקר מעצמי
לחזור הביתה כשאתה לא מחכה לי
להתבלבל לשנוא ולאהוב באותו זמן
להבין שאולי כבר לא תחזור אליי שוב
לדעת שאולי זה נגמר
|
הילדה הכי יפה בגן.
התאהבה בילד הכי דפוק בגן.
והייתה להם את האהבה הכי חזקה בגן.
|
לא הסתדרתי
אני לא מסתדרת
ונראה לי שאני מצוננת.
|
מחפשת אותך בכול צללית ובכול פינה
שומעת את הרחשים של הלילה
הדמעות זולגות בלי הפסקה
הבדידות חונקת
|
מתחת לשמיים שחורים.
ברוח חזקה.
בלילה הראשון של החורף.
|
והם יגידו שלא הרגשת כלום
יגידו שאני חולמנית ונאיבית
והם ינסו לשנות אותי
ולהפוך אותי לכמוהם
|
ומשהו לא נותן לו להגיע אליי
משהו גורם לו להמשיך להתרחק
|
ויש פה כל כך הרבה אנשים שמחייכים אליי ומפחדים אותי.
ויש פה עשן שאמור ליצור אווירה ומחניק לי את הנשמה.
ויש פה אלכוהול שאמור לעשות אותי שמחה, וגורם לי להתקף חרדה.
|
והייתי רק רוצה שתהיה כאן לידי
שתחבק אותי חזק
ושביחד קצת נשתוק
עד שהזמן יעבור
|
רעשים של לילה
מרחוק מישהו אמר שהוא עייף
הרוח חזקה עכשיו יותר מתמיד
|
יש אנשים שמתמכרים לאלכוהול לסמים ולסיגריות.
אני התמכרתי ללכבוש לבבות של אחרים.
ללשכנע אותם שיש בי יותר מפרצוף יפה.
|
כשאני אומרת מילים יפות למישהו אחר.
רוצה שתדע שאני עדיין שלך.
שמישהו אחר חושב ואומר שאני שלו.
רוצה שתדע שאני עדיין שלך.
כשאתה קורא לי לשוב אלייך, ואני לא חוזרת.
רוצה שתדע שאני עדיין שלך.
|
לובש את הגלימה, מוציא את החרב.
נזכר שאין לו סוס ונעלם.
שוכח שלא ביקשתי שיציל אותי, רק ביקשתי שיבוא.
ולא בא, כי אין לו סוס.
|
אני בכלל לא לחוצה ובטח שלא מוטרדת, אני לא חושבת שמשהו ישתנה
בנינו, ובטוחה שעדיין לא טרחת להיות ישר עם עצמך ולהבין שאנחנו
רוצים את אותו דבר, אני לא מפחדת וזאת לא הבעיה שלי.
|
זה הכי אסור בעולם, הכי לא בסדר, הכי לא הוגן.
ופרפרים מתעופפים לי בבטן, ומחשבות רצות לי בראש.
יכול להיות שזה קורה לי?
|
וכואב לי שבסופו של יום
יש אותי ואותך
במקום אחר בזמן אחר
בנפרד
והכבוד וההגיון לא ינחמו את הרגש כשלא אצליח להרדם
|
ואני לא אבכה כי אני כבר לא זוכרת איך בוכים אבל גל של כאב
ממשי וחזק ישרוף לי את הלב, כאב כזה שלא ידעתי שאפשר בכלל
להרגיש אבל מסתבר שהכול אפשרי..
|
כשזרועות מחבקות אותה היא מחבקת בחזרה, עוצמת עיניים חזק חזק,
ומנסה לדמיין שהיא שוב מאוהבת, שמישהו שומר עליה, שמישהו אוהב
אותה, היא מבינה שהיא כבר לא זוכרת איך, אז היא בורחת, וזה
באמת כל כך הרבה יותר פשוט.
|
ועבר חודש ועדיין חיכיתי לצילצול של הטלפון בלילה
ועברה שנה ולא צילצלת והלילות שלי נהפכו לבנים, או לחילופין
מלאי חלומות בהם ראיתי לשניות את פנייך...
|
מאז שנגמר הסיפור שלי ושלך עברו חודשיים, אני חוזרת ואומרת לכל
מי ששואל ומי שלא שואל, שכולם עושים בחירות, ושאתה עשית את
הבחירה שלך, שעל טעויות משלמים, שאני בסדר, ושאני לא חושבת
עלייך, שנגמר הגנון, והרבה יותר טוב לי עכשיו בלעדייך, ושאני
סוף סוף חופשייה.
|
האח הגדול מתעורר הולך לבית כנסת ועוד מספר דקות גם הוא ילך
אמא תקום להכין אוכל
מכוניות יתחילו לנסוע שוב
אני אשאר על הספה
כשאני אקום ללכת לחדר הדמעות לא יזלגו
|
מחשבות אחרונות בצבע בז', אני החלון שלי מדליקה עוד מקל
ניקוטין ושואפת עמוק, עוצמת עיניים זורקת את עצמי קדימה
ואחורה.
|
אומרים שצריך תמיד להקשיב ללב, מה קורה אם הלב שותק?
|
מרגישה שהמצלמה מתרחקת מאיתנו ושירים עצובים מתנגנים להם ברקע
כמו סיום של פרק עצוב בסדרת נעורים
כנראה שהפרק שלנו נגמר
יגידו מה שיגידו כולם
אבל פעם אהבת אותי, כנראה שהפסקת לאהוב
|
אני לא יודעת למה העיניים שלך כל כך עצובות,
וכשאומרים לי שאתה בסביבה אני לא מגיבה.
ואני לא רצה אליך שתחבק אותי.
אפילו שקר לי...
|
זה כבר הרבה זמן, האמת שזה כבר יותר מדי זמן שהכול נראה לי
בירידה מתמשכת, ואני מנסה להיות אופטימית להביט גבוה לשמיים
ולחייך, מנסה לקום בבוקר ולומר היום יהיה לי טוב, אבל מגיע
הערב ואני מוצאת את עצמי בחדר מגולגלת על המיטה עם העיניים
העצובות שלי, והדמעות שלא מ
|
ומה עובר לך בראש בלילה מוזר שכזה, שרוח קרה נושבת מעליך?
מה עובר עליך, ילד יפה שלי, שהלכת לי לאיבוד לפני שנה כשנגעתי
קרוב מדי?
ולמי שייך הקול השקט והעצוב הזה בצד השני של קו הטלפון המקוטע
שמחבר בינינו?
|
ולא משנה מה תגיד לי, וכמה תחבק אותי חזק, אני יודעת שאתה לא
באמת שלי, ושעכשיו יש מישהי אחרת...
|
אבל אני יודעת
שכל הודעה שאתה מחזיר
היא הודעה אחרונה
וכל חיבוק שאנחנו מתחבקים
הוא חיבוק אחרון
וכל מבט שאתה זורק
הוא מבט אחרון
|
את תהיי משהו גדול, אמרתי לך את זה כבר פעם, וגם היום אין לי
ספק.
את תסעי רחוק מכאן ותהיי של מישהו אחר, אחד כזה שיודע לדבר יפה
ולכתוב מכתבים, אחד כזה עם בגרות וכסף, אחד כזה שהוא לא אני.
ובעיקר, בעיקר תשכחי אותי.
|
אני מציעה לך שאכטה, אתה מזיז לי את היד, ופולט שלא בא לך.
וזה עוד יותר מעצבן.
קח את השאכטה המזויינת הזאת. זה עולה לך כסף?
אני מעיפה את הסיגריה מהחלון, אתה מדליק סיגירה, ולא מציע לי
שאכטה.
|
נוסעת לגן עם הוורדים
יוצאת מהאוטו קוטפת ורד
נשיקה ראשונה
אהבה ראשונה שלא התממשה
והדמעות דווקא עכשיו שמותר להן לא זולגות
נוסעת לבית הישן שלך
לא מצפה לראות אותך
זה סתם הרגל ישן
|
והיא מביטה בי בעייניים האלו שלה שאף פעם לא ידעתי אם הם
כחולות או ירוקות וכאילו מצפה ממני שיהיו לי את כול התשובות
והיא לא יודעת ואף פעם לא תדע שאני מצפה לאותו הדבר ממנה
זורקת מילה סתם כדי להרגיז אותי ואני מתעצבן למה היא תמיד
חייבת לעשות את זה?
|
אתה מכיר את ההרגשה הזאת, שאתה נמעך כמו איזה סיגריה של עשר
שקל לחפיסה של שלושים, בתוך מאפרה מסריחה, וגם מי שמעוך שם
איתך, הוא בעצם איזה מלברו לייט או איזה פרלמנט, אז גם הוא לא
יכול להבין?
|
|
תגיד, זה גלגלי
עיניים? מצאתי
אותם במחשוף
שלי. |
|