[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ילדי הזואופיליה
כן, כן ילדים. ישנן סכנות רבות בחוץ. לא תרצו שיקרה לכם מה
שקרה לקייט, נכון?


אל היוצרים המוערכים על ידי ילדי הזואופיליה
...."אנחנו, שרק לענה מרווה את שפתותינו, ורק על על
קוצים אנחנו דורכים, את רוצה שנתנזר מפשע בעוד שרק
ידו של הפשע היא הפותחת בפנינו את שער החיים....."




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
בין מרחבי התמימות הואגינלית שלך
הכל נשאר בגדר חלום.

היפרדות
סקרלט, את לא יודעת לאהוב ואף פעם לא תדעי, אם זה יקרה
אני מחרבן על האהבה שלך ויורק לך על הדם.
לא תצבעי את שפתיי יותר


לרשימת יצירות השירה החדשות
שפתייך סגורות

אודה
אתמול היינו מוכים
אחד באימה של השני.
אתמול נמסנו
בתוך עולם אינסטרומנטלי אכזרי

סוריאליזם
אם תתאהבי בי,
לא תצטרכי לתת לי לטעום מדמך הרומנטי-מתקתק
הרי זה מה שאני אעשה כשאני אגלה את דם בתולייך...

שקע בחלומך,
שהריי חלומך הוא להשאב אל סערת המתים.
כי כך, אמרת, תהיה יפה ומלנכולי יותר.

שומר עלייך מכל משמר,
כי את היחידה שיודעת איפה נמצא הכאב הכי גדול שלי.

ארוטי
אלוהים,
את לא יודעת עד כמה את יפה.
כשדמעה זולגת,

מורבידי
מעניין מי נרקב בתוך הקבר,
שבאמצע בית הקברות.

ארוטי
רוח סערה, פורעת את שערך שחור הליל.
עורב תאב שורט בציפורניו את שורש העץ הרקוב.

יצרתי לך ליצנים כתומים וילדות עם עיניים כחולות חסרי פנים
מחוספסים כדי שישכבו עמך בטירות העונג שלך.
את אהבתי זרקת ארצה ורמסת עם עקבייך המטאלים הגבוהים ואני
כסחבתך שוב כל פעם מחדש, התכופפתי והרמתי.

ארוטי
וורמיליון בכלל לא מסתכלת

לשתות את עורקיך

ארוטי
דיי, תפסיקי.
תפסיקי לצרוח.
תפסיקי למרוח את כל הדם על הקירות.

אני כל כך רוצה להתחכך בסכין החדה שלך
לטעום מחודה הממכר

כמיהה
הלסביות שלי, מחביאה בארון שוטים וסופרת מלקות.

אותך

לעצמי בלבד.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
שפתיי נפערו מעצמן, יודעות מה מחכה להן, כמהות, משתוקקת,
למגע הקר של הלהב הישנה הזאת.

אתם מכירים את ההרגשה הזו שאתם מתגעגעים למישהו..?
מתגעגעים אליו כל כך?
הרגשה כזו שלקום בבוקר הוא חלק סתמי, פרט שולי, אקט ניבזי,
וכל הבקרים שחורים.
כל הימים רעועים
וכל שניה עלובה יותר מהשניה שלפניה.

מכתב
אתה מדהים אותי. אתה גם מאמין לשקרים לגבי, גם פועל בפזיזות
מטופשת, גם בוגד בי, ועוד בסוף יש לך את החוצפה להרגיש מאוים
ולומר לי שאתה יודע שעכשיו אני ארגיש צורך לנקום ואני אבגוד
בך בחזרה. אז לא.
אתה לא עד כדי כך מעניין אותי כרגע שאני ארגיש את הצורך

אהבה נכזבת
הכאב מתפתל מסביב לגרוני,
וכמו נחש הפיתון חונק אותי לאיטו

חלום
הכול התחיל כשנפלתי למים.
הרגשתי את עצמי שוקע עוד ועוד ככל שאני מנסה להתנגד,
אל תוך האוקיינוס הזר הזה.

מכתב
אני לא יודעת למה אני תמיד סולחת לך
איך אהבה וכאב שזורים כל כך חזק בינינו ולא ניתן להפרידם?

חוסר אונים
יש לך את עצמך, בחדות אינטלקטואלית קפואה,

את תמיד מתנגדת...

אהבה נכזבת
בצעדים צהובים ויבשים
התקרבתי אל דלת ביתך
לא יודעת אם אתה:
חי, מת, מטביע את אצבעותיך שוב באקורדים עצובים של ים.

יסורים
וכל הדף יוצר המחורבן הזה אמור להיות של שנינו, קיבינימט.
אתה נעלמת ואני נתקעתי עם החרא הזה לבד.
אבל זו הדרך היחידה שלי לתקשר איתך כרגע.
אני לא אתן לך להמחק...ולהעלם.

היפרדות
אני זוכר שכל פעם שפרקתי בפנייך את הכאב היית מנפצת את הדמעות
שלך עם זכוכיות.
את לא בנויה לכאוב.
את בנויה רק לשמוח ולחייך ולהיות מאושרת לנצח.

היא ואני
כמה שהייתי רוצה לנעוץ סיכה בעיניי הזכוכית האלו...

אבל השדים הקטנים ממשיכים,
בעלטה חולנית מנשקים אותי.
אני אמשיך לרוץ עד שכל זה ייגמר.
רק רציתי לומר,
אני מצטער.




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
בעקבות המצב
הביטחוני הקשה
החלטתי
לזרוק את התקליט
של שאקירה


תרומה לבמה





יוצר מס' 14829. בבמה מאז 14/9/02 11:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לילדי הזואופיליה
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה