|
כל מילה מיותרת.
גם ככה אין מספיק מילים בשפה העברית כדי לתאר אותה.
אז נמאס לי
נמאס לי להיות מי שאני
נמאס לי לרצות את כולם
שאם יגידו לי לעשות ככה אז אני יעשה ככה
ואם יגידו לי לעשות את זה, אז אני יעשה את זה
|
יש נקודה בחיים שהכל מצתבר ביחד על הלב.
כבר אי אפשר לנשום אותו דבר, אי אפשר לחשוב
זה חונק אותך מבפנים, וכואב לך אפילו לחייך.
|
ככה נשארתי, ילדה בת 14 לבד בעולם.
בלי אמא שתדבר איתי על ענייני בנות, שתסביר לי על כל השינויים
בגופי, ועל כל הקטע של הבנים, שלמדתי בכוחות עצמי.
בלי אבא, שיאיים על בחורים שפוגעים בי, שילמד אותי על התכונות
של הגבר לפעמים, עד כמה הוא מסוגל לפגוע
|
"ככה איזה 5 דקות דיברנו על כל מיני דברים, לא משהו רציני
ואני בלי לשים לב כבר עישנתי את הסיגריה ה5 שלי ושתיתי את הכוס
הרביעית שלי, ששוב רן הביא לי כי לא היה לי חשק לקום,רק שהפעם
זה היה רק וודקה"
|
מה את אוהבת כל כך בלילה ?
הוא שאל אותה, בפנים ללא מבט.
|
והוא שוכב מדמם על הריצפה,
ואמא שלו באה וצורחת,
והוא והיא,
מסתכלים מלמעלה.
סוף סוף ביחד, בלי שאף אחד יפריע.
|
אני יושבת מול הדף ולא יודעת במה להתחיל.
אני מתגעגעת לתקופה שבה היינו יחד, היית כולך שלי וכולי הייתי
שלך.
יכולתי לנשק אותך, לחבק אותך, להיות איתך ולנשום אותך כל רגע.
|
אני ממשיך להסתובב, מחפש לי מקום להיות בו.
מקום שיהיה שלי, שאני לא אצטרך להילחם עם אף אחד עליו.
אני מחפש מישהו שישים לב אליי, ויתן לי קצת תשומת לב וחום.
הרבה זמן לא קיבלתי את זה.
|
יש משהו בעיניים שלו שמושך אותי אליו,
אף פעם לא הבנתי מה.
יש לו דווקא עיניים רגילות,
ואפילו כמה אומרים שהן מגעילות.
|
היא הניחה את הטלפון לאט. היא לא האמינה מה היא עשתה לפני שתי
שניות.
"אני צריכה לפגוש אותך, אני יודעת שאנחנו לא ממש בקשר ולא
מדברים אבל... אני חייבת להגיד לך משהו"
|
"תודה" פתאום שברתי את השתיקה.
"מה תודה?"
"לא חשוב, סתם תודה" אמרתי לו.
והוא הסתכל עליי במבט שלא מבין.
|
בין החיים והמוות מפריד רק קבר חזק
מאבן גדולה שמתמלאת באבק
שנים של שינה בארון קבורה
השקט החופש הבדידת הגדולה
|
ועכשיו,
עכשיו יותר מתמיד
אני צריכה אותך
|
כל פעם את מתארגנת מחדש, כל פעם את מצפה מחדש, כל פעם את נפגעת
מחדש, וכל פעם... את חושבת שפעם הבאה תהיה יותר טובה.
זה לא ככה.
|
אז אני לא ילדה כשרונית, אז אני לא יודעת לכתוב יפה ולגרום
לאנשים להזיל דימעה, אז זה אומר שאני לא יכולה גם?
|
בשני הלילות האחרונים זה שוב קרה - חלמתי רק עליך.
אני לא יודעת מה זה אומר, אני לא יודעת מה יקרה עכשיו,
אני רק מקווה שהשיר צודק - ושלפעמים חלומות באמת מתגשמים.
|
היא סוף סוף הבינה, שהיא לא רוצה את הלבד הזה.
זה יותר מדי ריק, לפצצת מרץ כמוה.
|
|
|
גיל ריבה הוא
שילוב גנטי בין
ג'ים קארי (בסרט
המסכה) לתחיה
אדר.
חזי מ-144 בשיחה
עם זה שמאשר את
הסלוגנים
המאולצים. |
|
