|
(כמעט)כולנו מחפשים את האושר,
ומפספסים בדרך לשם הזדמנויות
(כמעט)כולנו מאבדים משהו יקר במהלך החיים,
ורק אז מבינים את אותן הטעויות
|
אומרים מה שלא יודעים - לא כואב,
עדיף על פני סדק נוסף בלב
עדיין אותם משחקים,
שבסופם שנינו יוצאים מופסדים
|
אמרת שאתה לא יכול לסבול,
שניסית כבר הכל
שרע לך פה, שכלום כבר לא מצליח
ששם יהיה אחרת,
יהיה שונה, יהיה מבטיח
|
ברגעים שאותו כאב הולך ומתגבר
מקווה להרדם ולא להתעורר
או לפחות למצוא עצמי בזמן אחר,
|
ואני לא רוצה להבין
רוצה להישאר בעולם שלי
רוצה למחוק את מה שקרה
כי לא למדתי שום דבר מזה לטובה
|
התחלתי לחשוב שאולי תמימות היא רק מילה
שייתכן שהיא אינה קיימת
או שאולי היא מתגוררת רק לתקופה קצרה
ונעלמת בזמן שבין ילדה לנערה,
|
|
|
בן נאוות
המרדות!
פרובוקטור. |
|
