|
 
נולדה בשלהי קיץ 86'.
כנערה מתבגרת בילתה את מיטב זמנה בכתיבה ובביטוי
רגשותיה, מחשבותיה את העולם החיצוני ואת עולמה
הפרטי.
בתחילת 06' גילתה את נפלאות אתר ה"במה", ומאז מעלה
לכאן את יצירותיה.
אשמח לקבל תגובות כנות :)
ילדה של סתיו
יהודה נרדם בחיקי. אני לא הצלחתי להירדם. ייסורי המצפון
תקפוני.
איך דרדרתי בחור מוסרי לכזה דבר. ואולי הוא בכלל עשה את זה כי
אני דומה לארוסתו. ומה אם אלוהים כועס עכשיו. ואיך הוא יחיה עם
עצמו. מצד שני, שום דבר לא היה בכוח, והוא נהנה בדיוק כמוני.
|
כשאמות, עיניי תפקחנה לרווחה
יצפו בשוויון-נפש בפירוק הממלכה
|
זוכרת איך עמדתי מולך עירומה
נותרת כזה נחוש וגבה-קומה
|
בארצות נכר חיפשתי לנפשי שלא יגעה,
בערוגות נחל את כפות ידייך החמות מצאה
והן מובילות ליעד משקיף עד אין קץ.
|
שנים טרופות של ריצוי,
מוטלות על כנפי דיכוי,
בשמרנות לב הזגוגית המאוהבת.
|
ימים של מהלומות ולילות של שדים
ערים היו, שקטים, מתלחששים
|
אנשים שכחו את אלוהים כל כך
כי הוא בעצמו אותנו שכח
|
ביום שבו הכל יקרוס וישאר רק הצל
תמצא את עצמך רועד מקור ומתנצל
|
זכרונות מיתמרים אל נשמה קטנה,
היא אינה מוחקת
דמותך.
|
לאלה שנולדו להיות יפות,
שצועדות על רצפת חצץ יחפות
|
לגעת בשפתיים, שיכלאו את המילים
כמו למרק חטא שאינו אסור - אך נמצא שם שנים
ללטף עוד שערה שחורה מכאבה
להדליק את האור שבליבי לפתע כבה
|
הם דוחקים בך "צאי לאור"
את חוששת שלא תדעי חזור
והלב פורץ בתדהמה -
כשלת בניפוץ אותה חומה...
|
לימים אתה הופך להיות אני
והכעס מתכווץ, ולן לו בבטני.
|
והכל משחק קטלני של מה אומרים
בעלטה אנו ארוזים, בחיים מהמרים.
|
והוא חושב שליבך אצל אחר
אבל את אותו שומרת - לעיתים משכירה
רוצה לתת לו את עצמך במתנה
|
סער, את נעוריי הקדשתי לך בטירוף,
אך בשבילך שימשתי כשק איגרוף
|
ילד, מביט בי בערגה נפרצת
בשקיקה מחכה לך כדמות נערצת
שקועה במחשבות על תמימות וסיפוק
אתה נעלם באופק, אך אין זה ניתוק
|
שולח אצבעות חמות,
מביט בעיניים מפייסות,
מעניק מכוחות עייפים,
מחייך לשפתיי בין הזיפים.
|
ציפית ממנו למה שלא יכל לתת
בתוך המדים נחנק הוא, אך לא מת
|
מוות היא מילה פשוטה מידי
כדי לתאר את חייך בלעדיי
|
רציתי אותך, אני עוד רוצה
מגששת בעלטה, בלב מכחישה
|
איני רוצה לחטוא בשפתיי ולנסות להסביר את התנהגותכם כ"קנאה",
הרי זוהי ילדותיות לשמה.
|
אחרי שאת נפרדת מפ' לשלום, מובן שבלי יותר מדי חיבוקים
ונישוקים (אין לך כוח לתחקר עכשיו תהליכים פיזיים גבריים
שקשורים בעולם הטוסטסטרון), את חושבת ישר על הקורבן הבא - ר'.
|
מהראשון לאחרון, שנה של סערת רגשות. כולכם ריגשתם, התרוצצתם
במחשבותיי, גרמתם לי לנתח את כל מה שקורה סביבי.
אתה, שבהתחלה לא הייתה התחלה
|
|
|
אני לא מבינה את
ההיפראקטיבית
פאסיבית הזאת
זאת שאהבה את
התל-אביבי ולא
את ההיפראקטיבית
פאסיבית |
|
