|
 71956999 אורית טיטי שחף
לא יודעת איך להתחיל
וגם לא איך להמשיך
משיחת הטלפון שבה אמרת שזהו,
זהו נגמר אני לא מפסיקה לבכות
|
הפעם זאת היא
מחר זאת את
אז את הולכת
הנה זה נגמר
מרגישה לבד
|
אם תביטי בשמיים את תראי
גם אני מסתכלת על אותו כוכב
אילו רק יכולתי היית כאן איתי
אבל זה הכאב באהבה ממרחק.
|
אם הייתי קצת יותר אוהבת וקצת פחות מבינה
קצת יותר מעניינית וקצת יותר חושבת קצת יותר מגלה
נפתחת, אוהבת, אז הייתי הולכת על זה
|
|
|
אם חושבים שמה
שאני אומרת נגנב
מהשער האחורי
כנראה שאני
יודעת להתבטא
מיכלי מרוצה
מהגיגיה, ורוצה
לכתוב ל"העיר"
כשהיא תהיה
גדולה (זה
ההמשך) |
|
