|
"ולפעמים הייתי צורחת, רק כדי להרגע
ובוכה וטורקת וצועקת
והרבה פעמים
מרגישה
וכואבת ואוהבת
ושונאת אותך, ואותה וההם.
ולפעמים הייתי צורחת, רק כדי להרגע
או כדי שישמעו, שעוד לא נרגעתי."
נולדה ב1987
עם הרבה חיוכים מטופשים.
(עדיין צורחת)
אלו השעות הכי יפות שלנו,
יושבים על ספסל בפינת הגן
אתה בצד ימין, ואני בצד שמאל
מחזיקים סיגריה.
|
היא מתרוממת וניגשת אל הסורג שבדלת.
"אני לא משוגעת" היא צורחת "אני לא! אתם שומעים?" שתי מטורפות
מוחאות לה כפיים מהתאים שלהן. והיא צורחת שוב "זו טעות! זו
באמת טעות! תבדקו את זה! תבדקו אותי!"
היא כבר לא בוכה.
|
ואת עוד עומדת
מחייכת בשקט
מנסה להסתיר
ובלחש זועקת
|
איה שוכבת עם גברים שונים
כל שני וחמישי, אחר בין הרגליים
ואז עובר למישהי אחרת
אבל איה לא ממהרת, בינתיים.
|
לא אוהבת שאתה כזה חכם
ויודע לחשוב בעצמך
לא אוהבת לחפש תשובות
בשאלות שלא שאלתי אותך
|
בוא וניסע ללא מחשבות
נתלה חלומות על קירות, ותקוות
נשתמש בחופש רק לטובות.
|
זוכר אותי לפעמים? עומדת מולך עירומה.
משילה את כל השכבות שבי.
|
אני חושבת שאני מתיימרת
להיות מה שתרצו שאני
|
אני רוצה שתנסחי לי אהבה,
על כל גווניה
|
שירה שוכבת עם יאיר
לא רוצה סתמיות, לא רוצה להתחייב יותר
|
לברוח בראש למקום שלא קשור
לחבר משפטים שלא שלי, לאיזשהו סיפור
|
חבל שאביב, ועדיין לא גשם, מתמזג עם דמעות שנופלות
חבל שאביב, והכל מאושר, אצלה זה חלום בלהות.
וסוגרת, נסגרת, נפתחת אליו, גם הוא כמו כולם, יעזוב
יודעת שסוף הוא גם התחלה, לא רוצה התחלה בקרוב.
|
ולפעמים כשממש חובה,
הוא מוציא גיחוך,
במקום יבבה.
|
אם היית יודע
שאין אני בלעדייך
|
אני לא מפחדת מלמות,
אני מפחדת לא לחיות יותר.
אני לא מפחדת מכא
|
אנחנו לא מתאימים-
כבר אמרתי לך
ואתה נלחם
בשיחה שהיית בעבר
|
כבר כמעט לא נושמת
מוחזקת אצלו
רק שלא תעזוב -
וישאר לבדו.
|
אכבד הזקן,
הדל, הנחמד,
אשא הנכה
ואטמא הנגוע
אראה לעיוור
ואחוש למשותק
|
אני מקווה שתבין שזה לא אמיתי,
זה לא אתה
זו אני.
|
הכתפיים שאיפשרו לי לבכות אליהן.
העיניים שחייכו אלי בשקט.
הידיים שחיבקו חזק באוויר.
החיוך שחימם את חיי.
|
אני הייתי..
רוצה שתהיה...
שלי.
|
להתחבק מתחת לפוך
כשקר בחוץ
ולהרגיש חמים בלב.
לדבר כל היום
ולהתרגש
כאילו זו הפעם הראשונה.
|
את בורות האנשים
כאב הפגיעה
וסבל העולם
הרחקת ממני.
|
חלון שקוף בינינו
מסרים ברורים ורמיזות שידועות מראש
|
אף פעם לא הסכמתי להיות תלוייה במישהו
אף פעם לא הסכמתי באמת לאהוב.
|
יונתן חולם על ים, ובורח
מדחלילים, מהחיים,
לפעמים מתפכח.
|
לאהוב - להפגע
להלחם - להכנע
|
לבד.
בחירה רגשית
בחירה אישית.
|
ולמה את כל הזמן חושבת?
ולמה זה כואב כשאת אוהבת?
מתיחות. רגישות. פתיחות ועוינות.
קרבה, ריחוק, וחוסר בהירות.
|
אל הקיר היא צמודה
חיוך שמסתיר
את כל הכאב
שמופנה את הקיר.
|
וחופשי, וחסום
ובוכה, כי עצוב
ומנסה לחייך, ואי אפשר
ואני אומרת שלא נברא הדבר
שאותו יעצור- הוא יכבוש היקום
|
שוכבת בחדר, רוצה לברוח
מתוך חובה, בוחרת - להישאר.
שוכבת בחדר, חושך מוחלט
לא רוצה אור, או מגע.
|
ילדה שחורה באמצע כלום
עם ריק בלב
ומחשבות חסרות דבר
|
שונא אותך.
צבועה מטופשת
מיוחצנת ותלותית.
אני שונא אותך כל כך.
|
לו רק ידעתי מה אני רוצה שאהיה. לו רק ידעתי מה שאני רוצה
שיקרה.
לו רק ידעתי למה אני מרגישה שטוב אבל יודעת שרע. לו רק ידעתי
איך אוכל להשתנות. לו רק יכולתי לשנות.
|
מעגל קסמים שכזה: פוגעת-נפגע, כועסת-נעלב, מאכזבת-מתסכל.
|
את טוענת שהיחס שלי אלייך מזלזל, מדכא. את טוענת שאני לא
מעריכה אותך. את טוענת שהכל מזויף, כל מה שאני כלפייך. שזה
בכדי לא לשבור את תדמית הא"אחיות האוהבות". את טוענת שאת אוהבת
אותי, ושאני מתסכלת אותך.
|
תרגיש אותי, תרגיש אותי חזק.
|
למצות את עצמי בכל תחום שרק אבחר.
לבחור. להאמין בבחירות שלי.
להאמין בעצמי. להיות שלמה עם עצמי.
|
וכואב לי. כואב גם לו? לא חושבת.
וקשה לי. קשה גם לו? יודעת שלא.
שונאת אותו.
אוהבת אותו.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
לזכור ולא
לשכוח. אם שכחת
- תכתוב על
היד.
הדרך הנכונה
להתייחס ליום
השואה |
|
