|
אני שונאת את החיים,
לא סובלת אנשים,
אני רוצה למות.
אני רוצה לעוף.
החיים הם סתם בולשיט,
בולשיט מרוכז,
הכל כרגע חרא,
הרגע מיוחל.
אני בבאסה כללית,
בעיקר מהחיים,
הכל הולך הפוך
ואין קשר לדברים.
|
הלוואי והכל היה פשוט נעלם.
אם כך הייתי יכולה להיות מאושרת מהעולם-
כמובן, שרק אם זה קיים.
|
מי שאני חיה איתו במחשבה שהוא חבר שלי,
יש לו הזכות להיקרא כך?
איך קובעים מי חבר ומי לא, ואיך יודעים
אם צודקים ואם לא, הרי תמיד יש את אלה ...
|
על פי מה שופטים אנשים?
מראה חיצוני?
"מראה פנימי"?
לפעמים אסור להתייחס למי שנראה או נשמע חכם, ולהקשיב לטפשי, כי
לפעמים הטפשי ...
|
הגעתי למסקנה חשובה מאד! (או שלא)
|
|
|
