אני כואבת
אני שבורה
אני מנסה
ואני כבר אבודה...
ועזבתי את הכול והכול כבר לא קיים
והכול נגמר ונעלם.
ואני חסרה ואני תלוייה
ואני נשארתי לבד כמו בובה עזובה וקרועה.
מתוך העייפות, החול, הקור, הרעב והבדידות באתי הביתה ונכנסתי
למקלחת עם הסכין שלי, נשכבתי באמבטיה המים זרמו מעליי כמו
מיליוני סכינים שחודרים לתוך הלב בשניה אחת, שבריר שניה
שוכבת שם ובלי מחשבה,בלי תקווה,אין לי תחושה.
אני מדמיינת איך הנשמה שלי יוצאת מגופי, עוברת הלאה במעברי
הגורל האור, במעברי הזמן, ההחלטות, הטעויות, הזדמנויות
מפוספסות...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
