|
הדפיוצר חזר...
אני נתקעתי איפשהו בעבר.
תבחרי ילדה שלי...
תנסי לסמוך עליהם, להקשיב להם, לחיות כמוהם
זו הדרך המקובלת
אבל אז את תהיי חלק מהם
תתנדפי בין הדמויות שלהם...
|
אני כואבת
אני שבורה
אני מנסה
ואני כבר אבודה...
ועזבתי את הכול והכול כבר לא קיים
והכול נגמר ונעלם.
ואני חסרה ואני תלוייה
ואני נשארתי לבד כמו בובה עזובה וקרועה.
|
עדיף להגיד שלום אחרון כי אולי מחר כבר לא אהיה עוד פתאום.
וגם אז,לך לא יהיה אכפת.
לא לך ולא לאף אחד.
|
מתוך העייפות, החול, הקור, הרעב והבדידות באתי הביתה ונכנסתי
למקלחת עם הסכין שלי, נשכבתי באמבטיה המים זרמו מעליי כמו
מיליוני סכינים שחודרים לתוך הלב בשניה אחת, שבריר שניה
|
שוכבת שם ובלי מחשבה,בלי תקווה,אין לי תחושה.
אני מדמיינת איך הנשמה שלי יוצאת מגופי, עוברת הלאה במעברי
הגורל האור, במעברי הזמן, ההחלטות, הטעויות, הזדמנויות
מפוספסות...
|
|
|
אני זוכר את
השנים הראשונות
היה בהן תמימות
כזו שלא ניתנת
לתיאור בסלוגן,
הייתם צריכים
להיות שם!
יוסי עמוס חזה. |
|
