|
מנסה לתת לעולם להבין אותה,
אבל לא בטוחה שהיא מבינה...
ואז שאלת אותי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה. חייכתי את
החיוך הלא-מרוצה שלי, וציינתי ביובש שאני כבר גדולה, ובכלל-
אין לי שום עניין בלהיות משהו אחר.
|
אני כ"כ רוצה לאהוב אותך.
אתה חכם, ויפה
ומצליח להצחיק אותי
|
שונאת אותך על מי שאת
ועל מי שאני
|
פעם, מזמן, ביקשת שאבטיח לך. את האמת, את כל האמת, רק את האמת.
עמדתי בהבטחה שלי חצי שנה לערך, ואחר-כך כבר לא ראיתי אותך
יותר. אלו היו ששת החודשים המאושרים בחיי. מוקפת באמת הזאת,
מוקפת בך, שיודעת אותה בלי שאסביר.
|
אל תתני להם להשתיק את הרגשות שלך. זה חלק מהחן ומהאישיות
הכל-כך מיוחדת שלך, וחלק מהיותך בת-אדם (להבדיל מיצור אנוש).
אל תתני להם לשכנע אותך שרגישות זה רע, שבכי הוא רע. אל תרשי
להם לקבור אותך באדישות.
|
עוצרת את הנשימה.
יודעת שזה אסור, ולא בריא- ובכל זאת עוצרת, בשביל הנשימה
העמוקה שתבוא אחר-כך.
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
