|
בסביבות שמונה או תשע בערב אספתי את כל חפצי. העמסתי את התרמיל
על הגב ונעתי לעבר הדלת. העפתי מבט אחרון במקום שהיה הבית שלי
בשבועות האחרונים ונעלתי אחרי את הדלת. את המפתח שילשלתי חזרה
דרך חריץ הדואר. זהו. אין דרך חזרה.
|
|
|
אח, ההוא ממקודם
לא מפחיד אותי.
אם הוא כל-כך
היה רוצה להרביץ
לי, אז הוא היה
נשאר פה, ולא
הולך, נכון?
שמואל
איציקוביץ'. |
|