|
בסביבות שמונה או תשע בערב אספתי את כל חפצי. העמסתי את התרמיל
על הגב ונעתי לעבר הדלת. העפתי מבט אחרון במקום שהיה הבית שלי
בשבועות האחרונים ונעלתי אחרי את הדלת. את המפתח שילשלתי חזרה
דרך חריץ הדואר. זהו. אין דרך חזרה.
|
|
|
אני מבין ללבך!
בני סלע מזדהה
עם הנזיר
האלקטרוני. |
|
