בסביבות שמונה או תשע בערב אספתי את כל חפצי. העמסתי את התרמיל
על הגב ונעתי לעבר הדלת. העפתי מבט אחרון במקום שהיה הבית שלי
בשבועות האחרונים ונעלתי אחרי את הדלת. את המפתח שילשלתי חזרה
דרך חריץ הדואר. זהו. אין דרך חזרה.
אנשי אוטובוס
שמנים, רזים,
חילוניים,
דתיים, גבוהיים,
נמוכים, שעירים,
לא שעירים, אנא
מכם :
-שימו
דאודורנט-
זה לא כואב, לא
נושך, לא משאיר
צלקות, אבל חוסך
המון מטהרי
אוויר
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
