|
אבו-ג'בהאר רואה את האלים שלו כמעט כל לילה. או ככה לפחות הוא
אומר. לפעמים יש לו מצברוח רע, אז הם אומרים לו להרוג חתולים.
|
הרגשתי צורך עז לגשת לשירותים. המעיים שלי, ככל הנראה, מפיקות
הנאה רבה ממשחקים מעין אלו. לעתים אני מוכן להישבע שהן מצותתות
לכל המחשבות הכמוסות שלי, ובדיוק כאשר מגלות שאני עסוק מאד, או
שחדר-נוחיות נמצא רחוק מהישג ידי, הן פולטות קריאת אושר
ומתחילות לפעול במרץ
|
"את היחידה שנשארה לנו," אמר לה אביה בקול שבור ליד מיטת
בית-החולים.
רק שעות ספורות קודם לכן, היא חזרה הביתה עמוסה בשקיות שהכילו
גבינות מסוגים שונים, וטרקה את הדלת.
|
במרחק של חצי קילומטר מהנמל, מאחורי מחסן פח חלוד, היה עומד
ספסל עץ זקן וחביב שצופה מזרחה, אל האגם. לשם היו מועדות פניה
של הילדה עם השיער החום הכהה.
|
...ואז השמש תזרח ותסתיר את העננים, תצבע את השמיים בגוונים
מרהיבים של צהוב וורוד, כמו צמר-גפן. קרניה ילטפו אותנו,
ואנחנו רק נשב על ספסל ונתבונן בשמש, שלווים.
צללינו הפונים דרומה ימרחו על הדשא המשונן, אשר יעמיד לכבודנו
כל אחד מעליו החדים, כמו היה רוצה לברכ
|
וישפוט החטא בארץ שנים שתיים ושמונה-מאות וחמישה-אלפים מיום
שיכן יהוה אלוהים את-הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור
את-דרך עץ החיים:
|
נהר הירדן נסע בעצלתיים מתחת לגשר, שכח מאחוריו מדי פעם טיפות
קטנות אשר נספגו באדמה הבקועה. כל השפיריות כבר מזמן ישנו,
והחביאו את גופן המרהיב בחסות העלטה ועלי הפטל הדוממים. האור
הכסוף שבקע מהירח המלא האיר את הגשר, וגרם לחלקים המוצללים
לבלוט בהיעדרותם מהעין.
|
הנה היא צועדת שוב, עוברת מתחת לאבנים גדולות וגזעי-פרחים
ירוקים, וכל דאגותיה מסתכמות במילה אחת.
|
ברכות אני שולח אל הארץ המובטחת,
או אולי מוטב אקרא לה בשם ארץ הקדחת.
ועתה בני, קח כיסא,
תתיישב, תרגיש בנוח, וחדל ממעשה.
קרא מכתב אוהב מאבא, אנא,
רק תקרא את הנייר שהגיע מגרמניה.
|
רחוב מסקין בבאר-שבע,
מספר שמונה, קומה שלישית.
פעוט בן חמש, רוכן על ארבע
משחק עם שישה גפרורים.
|
|
|
רוצה 50 ש"ח בין
העצים?
הציפור מהשיר של
ביאליק |
|
