[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
הנה כאן. חדר 34, דלת ישנה מעץ, סגורה חלקית, הצצתי דרך הפתח
הקטן. מיטת חולים ומצעים, אלו האובייקטים היחידים שאני יכול
לראות דרך הדלת הפתוחה חלקית. לבי פעם חזק, ממש ממש חזק, שמעתי
את הדופק באוזניים שלי. אני רוצה להיכנס, אני מפחד, מה יש שם
בפנים?

סוריאליזם
המכה הייתה חזקה מאוד והזקן עף שבעה מטרים קדימה. לא היה לו
הרבה סיכוי; הוא אפילו לא זז, סתם שכב עם הפנים על הרצפה ומקל
הליכה שבור לצדו.

אבא שלי שאל אותי בהיסטריה:

- לעצור? לדווח? מה לעשות, קיבינימט? מה???

הומור
קבענו להיפגש במסעדה. הייתי כל כך עצבני, במיוחד אחרי שהיא
אמרה שהיא דוגמנית והרי ידוע שדוגמניות ובחורות שנראות טוב לא
נכנסות לצ'טים.
ישבתי וחיכיתי לה במתח וכססתי לעצמי כבר את כל הציפורניים, את
השולחן ואת הנר שהיה על השולחן.

הצטופפנו בתוך ארנק ורוד, ישן ומחניק, היו שם עוד כמה שקלים
רעשניים (אני לא אוהב שקלים, הם ערסים) וגם תמונה של גבר בן 30
בערך, בטח חבר שלה, רגע, רגע... יש פה גם קונדום. מוזר.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
למה דווקא הבנים
שמשיגים כל הזמן
סקס מזדמן, הם
הכי מכוערים?
(בשביל זה יש
אלכוהול?)


תרומה לבמה





יוצר מס' 68834. בבמה מאז 17/7/06 22:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליאיר אוקבי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה