|
מציץ מדי פעם החוצה,
לעתים נרדם.
מתעורר ומבטו בוהה
פנימה, מנומנם.
בהקיצו מתרוצץ אנה
ואנה
מחפש מרגוע לעיניו,
לליבו, לחייו...
בזריחת הלבנה על עירי
חשוכים היו רחובותיי
|
בליל של זיכרונות משמש כמיטתי
כול הטעמים שרק אפשר
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
במה חדשה זה כמו
לנסות להכניס
שרוך לאף
ולהוציא דרך
הפה.
חרגול |
|