|
מציץ מדי פעם החוצה,
לעתים נרדם.
מתעורר ומבטו בוהה
פנימה, מנומנם.
בהקיצו מתרוצץ אנה
ואנה
מחפש מרגוע לעיניו,
לליבו, לחייו...
בזריחת הלבנה על עירי
חשוכים היו רחובותיי
|
בליל של זיכרונות משמש כמיטתי
כול הטעמים שרק אפשר
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
לך, יא מניאק!
אתה מעדיף לזיין
אותה מאשר
אותי!
אתה מקבל מינוס
שלושה סנטימטר,
שלא משאירים לך
הרבה מרחב
תמרון.
עכשיו לך אליה,
נראה אותך!
הבוחנת בפסק דין
סופי שלא ניתן
לערער עליו בבית
דין עליון,
ואפילו לא
בכניסה לשערי
שמיים ביום מן
הימים. |
|
