|
מציץ מדי פעם החוצה,
לעתים נרדם.
מתעורר ומבטו בוהה
פנימה, מנומנם.
בהקיצו מתרוצץ אנה
ואנה
מחפש מרגוע לעיניו,
לליבו, לחייו...
בזריחת הלבנה על עירי
חשוכים היו רחובותיי
|
בליל של זיכרונות משמש כמיטתי
כול הטעמים שרק אפשר
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
זה עצוב
להיות חרוב.
זה דיכאון
להיות מלפפון.
אבל להיות חסה
זה דווקא כיף,
בעיקר כשמשקים
אותי!
חסה לאחר השקיית
הבוקר |
|