|
רווקה.בת 31,מצעירה עם השנים ומזדקנת ברגעים.מתעוררת
ונרדמת בעיר האורבאנית האהובה
עליה,ת"א.מאחוריה:לימודי משחק ובימוי,נסעיות הלוך
ושוב ניו-יורקה וחזרה,לימודי צילום סטילס שם,הזנחתם
כאן.כותבת:שירה,פרוזה ומכתבי אהבה...
ואם הספייס הזה יסגור עליך ולא תמצא את הדרך אליי חזרה, ואם
חבריך המובטלים יציעו לך משרת מנהל בכירה בנבחרת המצומצמת, זה
בהחלט יקרוץ לך יותר מאשר פקיד זוטר "בבעלנד" שבעולמנו הצר,
רווי אוברדרפטים, פקידות בנק צ'ילבות, עבודה שמתחילה ב 8:00,
וביציאות קינקיות לסו
|
|
|
החיים אז היה
טובים. שלוש
ארוחות ביום,
מגורים, אפילו
היית יכול לקבל
עבודה מידי פעם,
אין דאגה בעולם,
אתה מוקף באנשים
כמוך. החיים לא
היו יכולים
ליהיות יותר
טובים
- מזכרונותיו של
ניצול שואה. |
|
