|
אַסוּר לְמָרוּתך
כִּי עֶבֶד נִרְצָע אֲנִי לפְּקֻוּדָּתך
נָקְבִי אוֹזְני, עֲשיני לְאָמָּה
הָנִיחִי מֶתֶג בפֶּי, פִּקְמִי בִּי בְּיָד רָמָה
|
רְאִי, זֶהוּ קָו החוֹף
סְיָג אַדְמַת שְׁפִיּוּת וְאוֹקְיָנוֹס מַנְיָה
תְּלוּתו בְּרוּחך
וְרוּחך? אָנוֹמַלְיָה.
|
למה זה כשהשמש שוב פושטת
על עלי כותרת
וטל זולג בשקט עם ציוץ ראשון של ציפורים
בדממה ששוב נשברת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מחלקה שתיים,
להסתדר בשלשות
מאחורי
הבאנגים.
המ"מית הסטלנית
חוזרת לימי
הפרחים |
|
