|
אַסוּר לְמָרוּתך
כִּי עֶבֶד נִרְצָע אֲנִי לפְּקֻוּדָּתך
נָקְבִי אוֹזְני, עֲשיני לְאָמָּה
הָנִיחִי מֶתֶג בפֶּי, פִּקְמִי בִּי בְּיָד רָמָה
|
רְאִי, זֶהוּ קָו החוֹף
סְיָג אַדְמַת שְׁפִיּוּת וְאוֹקְיָנוֹס מַנְיָה
תְּלוּתו בְּרוּחך
וְרוּחך? אָנוֹמַלְיָה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
