|
אפילו התרברב בפני אשתו על הנושא רברב ושוב.
למחרת בבוקר,לבש האמן עוז וגם לקח מסורית (למקרה שהעוז לבדו לא
יספיק) ושם פעמיו לחורשת זיתים נטושה שרחוקה מרחק רב מאוד ברגל
מביתו.
|
שאינו מפסיק לגדול.
כך אתה מכנה את עצמך בחיבה.
מפחד ליפול, מפחד לאכזב את כל העיניים.
אך לא את עצמך, כי לעצמך כבר סלחת.
|
|
|
מי יטגן אותך יא
מכוער?
בלונדה בהלם
לאחיה, אפרוח
ורוד, בעוד רגע
מרגש של אחוות
אחים. |
|
