|
הלוואי ונדע לראות את הנסתר
ולהוציאו לגלוי
ולגלות שיש עוד נסתר בגלוי .
ושלא נפסיק לכתוב
את תראי אם תמשיכי ללכת, יש נהר באמצע מדבר
ואחרי תקופת השלכת החיוך יחזור לאופנה
הכאב יזרום עם הקצב
והמחר שוב יראה נפלא
|
ואני שואל מי משגיח, על גן החיות, על גן החיות, שמחוץ לסורג
ובריח .
|
מגע , מבט מלא שימחה
לקחתי חופן, ואני ריקה
חצי הכוס המלאה שלך
|
If time will fail, won't heal me well, well, well
You be shorten, my love for you can't never die
|
אז אם יש לך דרך
תראה לה שכך
רגל עוקבת, מבט מלוכלך
שכך
|
תמונה מושתתת, פסים, פסים
רואה אותך, גלים, גלים
ובמרוץ הסרט נע
כשאת פוגעת, אני נפגע
|
נעלים שחוקות עד העצם
ואת עומדת במקום
איך בגדים מתכווצים על הגוף
ש... כבר קשה לו לנשום
|
אל הנחמות לוחש לך בחושך
ובי, אל הנקמות למי שפגע
בך,כל המחשבות, נעצרו
מול דמותך... אני בא
|
גם אני מכוון גבוה
מתמקד בנקודה על הקיר
מפספס מלנגוע
ושוב מנסה להסתיר
|
מרגישים את החסר יותר,
יותר, עם הזמן...
גם הכאב חבר. כשאתה רחוק מכאן.
|
אתה נוסע לחפש את עצמך
מסיר כבלים שכבלו אותך
אך מרוב החופש תרגיש מחנק
עצמאי, ומשותק
|
ניכנס אל השקט
כדי לצאת מהדממה
ניכנס אל המדבר
כדי לצאת מהשממה
שבתוכי, היא בתוכי
|
וכך הוא חיי, בעולם מקוביה
באותו בלוק ליד השכנה מהקומה השנייה
מנסה להתחמק מפסי הרכבת של שולי החברה
עיתים, מעיף מבט, בעולם...
שלאיש לא אכפת.
|
ושנינו חזקים, לא נישבר הלילה,
אף אחד לא ימצמץ ראשון,
חיילים מתורגלים לא מאבדים את הפסון.
|
בין עצמות הלחיים
מתרכזים גדודים של מים
הם נופלים לי על הכר
מלאים, סוכר, סוכר
|
הגיע הרגע
מוריד ת'כפפות
ידים רכות לומדות להכות
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
שיא חיי הייה
כשהמציאו את
המוצץ.
אגודל, משוחרר
ממציצה |
|
