|
אמ.. תקראו לי Master Mind!
יש לי יצירות דיי דפוקות כי הן אמורות להיות קומיות
אבל אני גם מייצר את הרציניות שבפואמות.
אני לא אכתוב הרבה כי כמו שאני נוהג לומר "להסתכל על
התמונה הגדולה זה רק עוד ביטוי נרדף ללא להתעמק
במשהוא".... בעצם אני לא ממש אומר את זה.... אבל אני
המצאתי את זה [:
לפני הרבה הרבה שנים הייתה ילדה קטנה בשם מוטי,
והיא הייתה ילדה קטנה ושמחה חי חי חי חה חה חה.
יום אחד החליטה מוטי ללכת לבקר את הקבר של אמא שלה
|
Going deep through lava and hot stones,
Passing by gravity and steamy moans.
I'm getting closer now to my destination,
I won't allow any stopping at any station.
I'm getting closer; I can feel the bones,
Of a million years of volcanic songs.
|
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
