|
אורי תמיד חזר מבית הספר לבית ריק, כך סיפר. המפתח היה תלוי לו
על הצואר והתנדנד כל הדרך הביתה. הוא סובב אותו באיטיות בחור
המנעול והדלת הגדולה נפתחה. הוא הדליק את האור, כי לא אהב את
החושך שבבית.
|
האמת שהחיים המכונפים אינם קלים, זה די מסובך להיות זבוב. הוא
עדיין לומד את רזי מסורת התעופה הזבובונית העתיקה. מתעניין
בסלטות אמיצות ובמשקי כנפיים מסובכים.
|
באתי שונה באותו ערב, לבשתי שחור כמו שאתה אוהב, מסיכה ערפילית
ותחפושת של עצב.
ואמרתי לך הכל ולא כלום,
הכל ולא כלום.
|
בפעם השלישית ראיתי אותו חוצה את הכביש ברמזור, מתעלם מכללי
התנועה ועובר בין המכוניות הנוסעות, פוסע ממולי וממשיך ללכת,
מבטו מושפל מטה, כאילו הוא מחפש משהו, אך אינו באמת מעוניין
למצוא.
|
בים שלי שטות אניות קטנות מנייר
כל אוניה בצבע אחר כל יום בצבע אחר
הן שטות להן בכיוונים שונים
לעיתים מנוגדים
לעיתים מקבילים
|
יש לי הרבה בלאגנים,
אי סדרים קטנים.
|
תלמדו אותי לעוף ביום שאוולד
ורק אז אוכל להמריא מעל לכל הדברים הכואבים.
|
הלכתי לגן של המחשבות.
השומר עצר אותי בשער ואמר בתוקפנות: למה את זקוקה למחשבות?
|
|
|
אבל השאלה
האמיתית היא,
האם אתה היית
שוכב עם אבא שלך
בשביל להציל
אותו?
צאן מרעיתו
דורשות תשובה. |
|
