|
''השארתי את היתד נעוץ בראשך. הייתי חיוורת, אבל
ידיי יציבות מאבן. עת חייכתי אל גופתך. גבר. שר
מלחמה. עכשיו אני, הקטנה, הנשכחת, עכשיו אני מבין
שנינו, החזקה. למראשותיך ישבתי והבטתי בחייך
האוזלים. על כל טיפת דם וזיע שריר''
דרוש מחזר
אוהב שירה
אינטלגנט
חיית מין
|
תמצא
פיסות קליפה בודדות
שרויות
אחר אין סוף ימים
בהם עטיתי עבורך
זוג עיניי איילה
|
על הסדינים שאמא קנתה לך
מעורבבים ב
זיעה
אחר צרור גניחות
מזו-יפות
|
'אני אוהבת אותך גם'
יוצא מפי בסוף שיחה קולחת
אחרי שכבר הספקנו
לצחוק מרוב בכי
(דבר שאופיינו לנו,
אפילו
בשיחת הפרידה)
|
למרות שאני מוחה
נגד
קצים קרים
מעודכנים טכנולוגית
מאותגרים רגשית
ודוקרים כ
קוצים
|
ובלילות
אני מחברת את ה
פלאפונים למטענים
בעוד שאתה
|
אתה מבקש
לקרוא
שירים שלי
אתה לא אדם של מילים כמוני
|
לפעמים
זה מרגיש
כאילו המרחק בינינו
הוא עדיין
חמש עשרה שעות
טיסה
|
הכל,
רק לא לכתוב את
זה
באמת
|
מילים קטנות
כמעט זניחות
שהשארתי
|
היית בפנים
בתוכי
כמו סוכן חשאי
אוסף ראיות
|
ואני איני
אישה נאהבת
לא לי כותבים שירים על כיסופין
|
בקשי אותי
לדפוק (אותך או) לך
ריטואלים זוגיים פשוטים
שאת מכירה
|
אנחנו הן אלה
שתמכור נשמתך
עבורן
רק בשביל
|
אני לא מבינה, אני
נראית לך כמו טביע (ה)-
ת נעל?
פשוט נדמה שאתה
תר אחר המידה
שתתאים בדיוק
מעליי
|
"זה יכאב" הוא אומר,
מנסה להשתחרר
ממנה
וכורת למענה את ידו
|
ה
ת
א
מ
ת
בהונותייך בגומחות אשר בין
כרית כף רג-
לי
|
אני יודעת
שארצה
ל
מ
ח
ו
ק
אותך מזכרוני
|
וגם לי לצדי
טיילר דרדן
משלי
שמדרבן אותי לחיות
כפי שבאמת הייתי רוצה
|
אני מעלה בפניך
הצגות
על דלקות מדומות
בואגינה
|
הורגים בשיטתיות
עלמות וברנשים
תוהות ותוהים
טועים
|
רגשות אושר וכאב
יתלפפו זו בזו בתוכי בחוזקה
|
חתכים דקים של כאב
של ריבים
של הילדות שלי
חרוטים
|
אתה מוריד לי
שעות ממשמרות
מוריד לי
את התחתונים
|
תגיש לי
גבינות עם עובש
עם קיסמים נעוצים
בקוביות,
שתשקה אותי ביין אדום
שתקרא לי מילות אהבה של
וולט ויטמן או ביאליק
|
קראת לי להיכנס לך
בתוך המעיל
להכניס ידיים קפואות
בין החולצה
לגב
|
רציתי אותך לא
ככה
וייחלתי ש
זה
כבר יג-
מר
|
שכחתי איך זה
לדדות לפנות בוקר
מטושטשת
רק בתחתונים
(מפוחדת משותפים
מגיחים)
למקרר שלך
|
אתה מישהו שאני רוצה
לספור לו את כל ה
נמשים
|
כשרע לך עם עצמך
יותר קל לך
לראות (ל)מי עוד
רע כמוך
|
לקחתי איתי הכל אז,
גם את הדמעות
מקופלות בין כל ה
סודות של
ויקטוריה
|
מילות כפיה נמסות בבואך
אותך לא ימסגרו לעולם.
|
אני לא מסוגלת לזוז
שלוש דקות וארבעים ושש שניות
של שקט
דמעות
|
קראת לי
פרוייקט טיפולי
אחרי שסיפרתי לך
זר
|
אני עצמאית עכשיו
חדורת מוטיבציה
תדבר אליי יפה
ובעיקר חדורה
|
(בראש ובראשונה להודות בבעיה)
זה לא אתה
זאת
אני
|
הייתי מעדיפה ללבוש
מאשר לפשוט את ה
עור
בחום הזה של גואה
|
כבר שכחתי כמה את יפה
כשאת מחייכת
|
לחכות
בלי אוויר
בלי לנשום
|
אני יודעת למנות בדיוק
קפדני
את מספר נקודות
החן שלגבך
|
If I'd turn out the lights tonight,
would you be able
to see?
|
seeking the answers to your torment.
|
משפחה צמודה עטופה
בנייר סלוטייפ.
|
התחושה הזאת,
שאתם חסרי שורש
מבלי ריגשות שייכות
כשאין סדרה בטלוויזיה
בה אתם צופים
בקביעות?
|
אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
|
|
כמה פעמים אני
צריך להיכנס
לבמה ביום אחד
על מנת להיות
מוכר כזכאי
לתוכנית גמילה? |
|
