|
ואני מנסה להמשיך עוד מעבר,
אבל הזכרונות רק גוררים אותי חזרה אל הקבר.
ולמה תגיד החוטים קשורים כל כך חזק?
למה כל פעם שאני כמעט משתחררת הגרון שלי נחנק?
|
חומה גווע בה.
היא כה רחוקה,
אך במרחק נגיעה.
זרועה שלוח,
היא בתוך הרוח.
|
הכל כבר יותר קשה ומבלבל
וכבר לא כולם יכולים לענות על שאלותיי
וכבר אין לך צורך לענות לתפילותיי
כמה גדול הוא הלב שלי
|
בוקעת מחלום,
מגיעה,
מזיעה,
שואלת שאלה.
לא תדע מה היא רוצה.
|
הלילה שוב חלמתי עלייך,
אחרי שנרדמתי שפוכה על הרצפה,
הבוקר שוב צרחה אחותי כשמצאה אותי עם עיניים אדומות בוכה.
|
רוצה לדעת למה עשיתי את זה?
כי אני רוצה כבר לדעת מה אמיתי ומה לא.
|
|
|
-אמנון.
-מה?
-אני אוהב
אותך.
-עזוב, אני לא
בקטע.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט
בעוד דו שיח
נוגע ללב. |
|
