|
נולדה ב-1978. מפסלת בשקדי מרק, מורה לפיו-ג'ישו.
יודעת לשרוק בשני קולות. גרה בלוס אנג'לס, אם לשתי
בנות.
"אתם לא הראשונים שלא מאמינים שקוראים לי פטל", אמרה בחורה יפה
ושלחה מבטים מלאי בטחון עצמי לאנשים הנבוכים שישבו במעגל על
כסאות פלסטיק.
|
אני בעצמי הייתי עסוק. החטפתי מכות רצח לאיש הזה. הייתי כל כך
חזק... אגרופים לשיניים, סטירות מצלצלות לאזניים. חנקתי אותו
והוא נפל על רצפת הקרון. בעטתי בו בכל הכח, בבטן. תפסתי לו
בשיער וצרחתי לו לתוך הפנים. אבל פעם אחרי פעם הוא הצליח לקום.
זה לא הרגיז אותי
|
פתאום ילד היספני אחד דרס את איתי עם האופניים שלו. לרגע
ההתנגשות הפלסטית החומה-לבנה המיוזעת הזאת נראתה נראה לי כאילו
הילד הרכיב את איתי והם נפלו, אבל מה לאיתי ולילד היספני מוצק
שכזה.
|
אל תנשק אותי
אני חומצית
אני קפואה אז אל תיגע
פן תדבק אלי ידך
|
כותבת מוחקת כותבת זורקת כותבת מוחקת שורפת
חושפת חושבת פורקת כותבת מוחקת כותבת בודקת
|
פתאום שומע בליפ ושנתי מתנפצת
ממשש את הכידון מתחת לכר
חושב לעצמי: האם זאת מפלצת?
אינני מכיר חיה שמשמיעה בליפים
ואפילו למפלצת זהו רעש מוזר
|
בשתי חוברות תווים אני מחזיקה
את עצמי
תחת בתי השחי
ולא מרימה ידיים בציבור
|
|
|
משורר שמקריא את
שיריו בציבור-
ייתכן שיהיו לו
הרגלים מגונים
אחרים.
החובש תוקף
(בעזרת אותו
ידיד ) |
|
