|
רוקמת, פורמת מילים. חיה ונושמת אנשים. אוצרת רגעים
שעוצרים נשימה. מחפשת שאלות לתשובות ומחברת חלומות
לאנשים. כותבת כשרע לי, כותבת כשטוב לי ובין לבין
קוראת מילים של אחרים.
רגע לפני שהמשיכה הרכבת בדרכה, נכנס לקרון בסערה המעיל הארוך
עוטף בתוכו את הגבר הגבוה והיפה מהרציף. הוא התיישב במושב
שלפניה, פניו אליה כנגד כיוון הנסיעה.
|
יום שלישי, השעה 11 בלילה. הצפצוף המוכר נשמע מהנייד. הודעה
חדשה בקבוצת הוואטסאפ שפתחו הילדים. בעין מנומנמת העיף מבט.
החייל שלח הודעה: "הי, יוצא חמשוש, יש מצב לאיסוף מהרכבת?"
הוא החסיר פעימה. סופסוף, אחרי 21 יום בבסיס הוא יוצא הביתה.
"בטח" נעו אצבעותיו
|
"כמה פעמים הרשית לעצמך לעשות דברים לא הגיוניים? כמה פעמים
הרשית לעצמך לעשות מה שאת באמת רוצה? מה שקורה כאן הוא לא
הגיוני, אבל הוא מה
זה מסעיר..."
|
ידי האחת חופנת
את לבך המדמם
השנייה את איברך השמוט.
|
הנשמה שלי מתקפלת
לתוך עצמה
כמו ברבור אוריגמי
שנשכח על שולחן
|
אני האחת שיודעת
יודעת דבר ודבר
יודעת אותך
לא יודעת אותי.
|
האהבות הלא אפשריות האלו
שתוקפות אותנו באמצע החיים
כמו אירוע לבבי
רק בלי הדפיברילטור.
|
אישה בורחת מקולה
בורחת מכולה
בורחת
|
עוד לפני ששכבנו
גמרנו בסערה
החיוך מרוח לנו על הפנים כמו ציור של מאטיס
|
כשפתחת את הרוכסן
נחשפת מולי
פועם ורוטט.
קחי את כולו
אמרת,
פורס לפניי
את שבילי המתאר
|
המשורר שרטט אותי מילים
עירום ועריה
פרס אברותי
לעין כל
|
אם רק היית יודע כמה
כמיהה
תלויה על בלימה
מתנדנדת
|
רוצה לחוש אותך
עמוק בתוכי
שוחה בין אבריי הפנימיים
|
תחושת האוויר הקר
שביני לבין חסרונך
נוכח נפקד
ברווח שבין
היותך לבין חיי
|
קטנה
מרוכזת
שתאסוף
את כל מה שהיה בו
|
נשיקות צרפתיות
טרפנו בחשכת הליל.
שפתיים רכות
הטביעו תאוות בתולים.
|
תמונות
של שברירי זמן
בו אין מקום
לרעל החיים
|
בצמתים של היום
נעצרת לרגעים חטופים
השתהות מתוקה
בין תכף לעכשיו
|
מגע בשרך בבשרי
משלים את החסר
|
רוצה להיות נימפה
שעולה אליו ממעמקים.
אוספת אל חיקי
את שארית אהבתו
|
נפשי עומדת על פי תהום
מביטה מטה
אל האופל הסמיך
|
ידעתי את גופך נוגע בבשרי
תא אל תא היה זה
במסע הדוק
אל תוך הוויית הרגע.
|
במקום אחר,
המשורר עורג מילים
שתי וערב
קצרה היריעה מלהכיל...
|
כבר אז עשינו שלישיה.
בבוקר, הקראת לי
מספר התנ"ך של סידהראתא
ועינייך תרו אחר הצמה הזהובה .
|
אל תתקשר אליי
אל תכתוב
אל תחלום אותי
ואל תעשה ביד כשאתה מדמיין אותי.
|
עירום ועריה אני
מתפשטת מנוכחות ליבך
|
שובפם הם רבים. עד לפה אני שומעת את הצעקות שלהם. מה הם
חושבים? אם סגרו אותי למטה במרתף, אני לא אשמע אותם? כל יום
אותו דבר.
מהיום הראשון אחרי שהתחתנו ידעתי שזאת הייתה טעות גדולה. אבל
נחום, לא עניין אותו. הוא ידע שאם היא לא תתחתן, לך תדע מה
יקרה איתה.
|
|
|
שלמה, תגיד לי
איך כל כל זקן
עם גיטרה הופך
למיינסטרים
חצי תימני על
מישהו די ארצי |
|
