|
82', ירושלים (אז מה אם מבשרת, ירושלים זה אופי).
אוהבת שמות חיבה, לתת ולקבל.
לא אוהבת צדדים אחוריים של ספרים (או של אנשים) - זה
הפיתרון הקל. אז בשביל לדעת איך הספר (או..) פותחים
באמצע, וצוללים - אם זה נעים בעורף, ממשיכים...
המציאות בחוץ עוזרת לרמות -
ירידה בטמפרטורות.
חורף?
|
ים החיים שלי
גדול, רחב,
מלא צרות מלוא העין.
|
כל מגע מעורר זעזוע כאב
זכר.
וכשהנשמות מתקרבות-
נוגעים הראשים.
|
קצת שכחנו להישאר ביחד
להיצמד
מי בכלל רוצה להיצמד בחום הזה.
|
אילו הייתי צלמת
הייתי עוצרת את העלים
באמצע הנפילה הגדולה
|
ההרגלים המשותפים
ההתרגלות המשותפת
הביטחון בהיותך
תמיד שם
|
האכזבה הגדולה ביותר
אף פעם לא סופית
|
המאבק המתמיד להשאיר את הראש בחוץ
לנשום
לשרוד
|
צדק מי שהבדיל
בין קודש לחול
לא יכול האדם
להבדיל לבדו
|
אל תגעו בי כאן
להוציא משיווי משקל
זה אומר לטבוע.
|
עלה קטן של אהבה
בזהירות בזהירות
|
את היותנו חוטאים תמיד קח
ואותו,
שברא אותנו בצלמו
לחטוא
|
מה חשבתי כשהמצאתי מבחנים -
מדד פרפורים, מדד שמחה -
איך לא ידעתי שככה נראית אהבה?
|
גשם בעיתו.
עוד לפניו לאדמה יש
ריח-של.
|
משקפיים על השידה
פעולה פשוטה.
|
עצום עניים -
הרוח בשיער
כמו בכל פסגות העולם.
|
רק פינג פונג הקריאות -
משני צידי הכביש
שיחת מאבטחים.
|
|
|
הלכתי
למסעדה...
הזמנתי צלעות
חזיר...
היה להם טעם של
צמר גפן...
פתאום זה הכה
בי.
אכלתי את מיס
פיגי!
בדקתי בתפריט,
וכן...
היו להם גם רגלי
צפרדע.
יעקב פופק על
ספת הפסיכולוג. |
|
