|
82', ירושלים (אז מה אם מבשרת, ירושלים זה אופי).
אוהבת שמות חיבה, לתת ולקבל.
לא אוהבת צדדים אחוריים של ספרים (או של אנשים) - זה
הפיתרון הקל. אז בשביל לדעת איך הספר (או..) פותחים
באמצע, וצוללים - אם זה נעים בעורף, ממשיכים...
המציאות בחוץ עוזרת לרמות -
ירידה בטמפרטורות.
חורף?
|
ים החיים שלי
גדול, רחב,
מלא צרות מלוא העין.
|
כל מגע מעורר זעזוע כאב
זכר.
וכשהנשמות מתקרבות-
נוגעים הראשים.
|
קצת שכחנו להישאר ביחד
להיצמד
מי בכלל רוצה להיצמד בחום הזה.
|
אילו הייתי צלמת
הייתי עוצרת את העלים
באמצע הנפילה הגדולה
|
ההרגלים המשותפים
ההתרגלות המשותפת
הביטחון בהיותך
תמיד שם
|
האכזבה הגדולה ביותר
אף פעם לא סופית
|
המאבק המתמיד להשאיר את הראש בחוץ
לנשום
לשרוד
|
צדק מי שהבדיל
בין קודש לחול
לא יכול האדם
להבדיל לבדו
|
אל תגעו בי כאן
להוציא משיווי משקל
זה אומר לטבוע.
|
עלה קטן של אהבה
בזהירות בזהירות
|
את היותנו חוטאים תמיד קח
ואותו,
שברא אותנו בצלמו
לחטוא
|
מה חשבתי כשהמצאתי מבחנים -
מדד פרפורים, מדד שמחה -
איך לא ידעתי שככה נראית אהבה?
|
גשם בעיתו.
עוד לפניו לאדמה יש
ריח-של.
|
משקפיים על השידה
פעולה פשוטה.
|
עצום עניים -
הרוח בשיער
כמו בכל פסגות העולם.
|
רק פינג פונג הקריאות -
משני צידי הכביש
שיחת מאבטחים.
|
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר ושום-דבר
לא קרה?
אחד, שניים,
שלושה, ארבעה,
חמישה.
מה קרה?
ספרתי אריות ולא
כבשים.
אחד עייף
ומטופש. |
|
