|
אם הייתי מהבכיינים עם ה"מוחטה" באף, שכל פעם שרואים ארטיק אצל
ילד אחר פ-ת-א-ו-ם גם הם רוצים. אבל אימא?! היא גיחכה לשמע
השאלה המוזרה שנחתה עליה ואמרה שהייתי הילדה האידיאלית, שכל
אחד היה רוצה לעצמו.
|
אני יושב על הספה ומצדי פי נוזלות טיפות רוק אחת אחרי השניה
בקצב אחיד שיכול לטמטם לך את המוח. לובש את אותה גופייה לבנה
כבר חמישה ימים ובוקסר שעליו ציוריי פיקסו, ככה להראות עוד
איכשהו אינטיליגנט.
|
מרגישה ערומה, כמעט שקופה. שמה על עצמי שמלה ארוכה, מכסה את כל
מה שלא צריך לראות. ומבעד לשרוולים ארוכים מבצבצות להן רק
האצבעות, מכסה את ראשי במטפחת וקצבות שיער יוצאות רק כדי לראות
כל מה שהן מפספסות.
|
אני חושב. אני לא מבין למה תמיד שאני אומר את צמד המילים האלו
כל החבר'ה מסתכלים אחד על השני במבט של " כן, בטח" ומתגלגלים
מצחוק.
אני בחור ממוצע לגילי. אני בן 26 ולפי תגובות של בנות ברחוב,
אני נראה דווקא לא רע.
|
אני לבד בבית קפה סטילסטי עם כוס קפה בניחוח קינמון חם ומתוק.
אני יושבת בספסל פינתי, מרופד, ליד חלון שמשקיף לרחוב. בחוץ
אין הרבה אנשים, וכשעוברים שניים שלושה, הם מכוסים באלף שכבות
כדי לחסום את הקור מלחדור אל תוך עצמותיהם.
|
אתם יודעים על הברים שאני מבלה בהם ועל הזונות שאני אוסף אלי
הביתה כל ערב שלישי. האמת הן לא אוהבות שאני קורא להן זונות הן
מעדיפות "נערות ליווי", אבל זה שם לזונות של עשירים ואני לצערי
ההפך המוחלט של התואר "עשיר".
|
פיזית אני חופשייה. גרה בבית הוריי בנחת בלי עבודה, סבסוד
מוחלט מצד ההורים. כל יום עוסקת בענייני. נתקלת בבעיות
ובחברים, באנשים שאני יותר אוהבת ופחות אוהבת.
מפנים הכל נאכל. עוד לא הספקתי לחיות את החיים שלי ואני כבר על
סף שיגעון.
|
רק לידע כללי אני רוצה שתדעו ששינה הפכה להיות המזון לאושר
ולסיפוק העצמי שלי. בכל יום אני קמה בבוקר, לומדת בביה"ס,
אוכלת כמה שקיבתי רק מוכנה לקבל אל חיקה, לומדת ומתכוננת ליום
שלאחר, והולכת לישון.
|
קרה לכם פעם שישבתם בבית בחוסר מעש?!
הרגשתם שזה חייב להשתנות אבל אתם לא יודעים מה לעשות.
אתם בוהים במסך הטלוויזיה שלמולכם אבל לא קולטים כלום.
|
|
|
ויפה שעה אחת
אחרי זה.
המוטו של האיש
שדוחה הכל לרגע
האחרון |
|
