|
נצמדתי אליה, מוחה באצבעותיי את הדמעות הקטנות והאילמות מפניה,
מרגיש את חום גופה ומריח את הריח המטריף הזה שיש לה בשיער.
ופתאום רציתי כל כך להגן על היצור המקסים והמבולבל הזה, עשיר
בכל כך הרבה עולמות.
|
כבר שלושה לילות שהיא לא נרדמת, מתהפכת מצד לצד, אובדת עיצות.
הפחד משתק אותה, חזק, חודר, מאיים ולא מרפה. והכעס שרק הולך
ומחריף, שורף כל איבר ואיבר בגופה. איך נתנה לעצמה להיקלע למצב
הזה?!
|
הסטריאו על פול ווליום. היא פותחת את הארון, מנענעת את התחת
לפי הקצב, ומתחילה לשלוף חולצות. הלבנה? לא. משמינה מידי.
האדומה? לא. אין לי כוח בשבילה. הורודה? לא. הוא בטח לא יאהב
אותה. שולפת, מודדת, בוחנת לכמה שניות, פושטת וזורקת על המיטה.
|
היא יצרה לעצמה עולם שלם מקריסטל
ועכשיו היא בוכה שהוא לא מחזיק לנצח
|
|
|
