ישבתי מול המחשב ושוטטתי בין האתרים בחוסר עניין. לו רק יכולתי
לישון.
כבר שלושה ימים שלא עצמתי עין.
זה לא יכול להמשך ככה.... או שכן? האפשרות שאני ארדם נראית לי
קלושה יותר ויותר ככל שהזמן עובר. האם נידונתי לחיים חסרי
מנוחה? האם לנצח אשוטט בתהומות השעמום הנ
הסיפור שלי מתחיל בדירה שכורה בתל אביב (מפתיע, אני יודעת...).
טלי שוכבת על הספה ובוהה בראשון בבידור. הטלפון מצלצל... "אני
נשבעת לך טלי, הדודו טופז הזה... אם אני רואה אותו ברחוב אני
דופקת לו כאלה מכות..."
להיות חולה זה
כמו גראס, רק
עם... בעצם זה
לא כמו גראס.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
