|
 
עכשיו אתה שלם
בין אינסוף עננים
עכשיו אתה שומר
עלי ממרומים.
|
עכשיו ליד הקבר
הדמעות פתאום יורדות
דווקא שמתבהר
המצב רוח מתקדר
והזיכרון נשמר ובוער
|
הו הו אהבה
ממני לא מרפה
כל פעם בי פוגשת
בדרכים עקלקלות
מחכה לי בין הפינות
|
איפה לקבור את כל הכאב הזה
הפחד שעוטף אותי לא נותן לי לחיות
אם הייתי מוצאת אותך
היה מסתמן לו סיום
סוף לכאב העצום
|
כולם כבר יודעים
שאת מקיאה בסתר
מעמידה פנים
שהכל בסדר
אבל את לא
ואת יודעת
|
הלכת הרחק להתחלה משלך
בשביל המתפורר אני אל מולך
נשארת רק בדיה בתוך ערגת החלומות
עוד משאלה שתוסיף בי תקוות
|
ואם אילו חלומות
עדיף שלא אחלום
אשאר ערה לנצח
ולא אתאכזב עוד כמו היום
|
לחפש שוב את המקום ההוא
שאולי אתה המצאת
להמשיך ולנסות להילחם בדרך
להיפרד מעוד אהוב שאהבת
|
כבר לא רוצה לישון
כי גם שמה בחלום
אין הזיות
אין פנטזיה
האמת תמיד גלויה
|
אחד יושב בכלא
שני במרומים
והשאלה אם זה צודק יודע ה'
בכי רב נשמע היום
ושירים רבים נוגנו
|
ואתן לגשם לזמר לו
כשהם ישבו להם שבעה
יחפשו בנרות תשובה
|
לבד
תחת אותה קורת גג רעועה
רק אני והמחשבות האובדניות
ביחד מחפשות
ניצוץ של תקווה
|
ואין פה היסוסים
אין מקום לספקות
כשברחת התאהבו בעיניי הדמעות
|
ואתה יושב
את הימים מחשב
עד לאסון שאי אפשר לעצור
מפחד עד מוות
וברגע נישבר
|
בכי עם דמעות מתערבב בלהט העצבות
ליד הקבר שבדמיון
נותר לו רק זיכרון
|
אם ככה זה
אחרי ששמת בידה טבעת
ונשבעת בשבועת הנצח
|
שוב את זורקת את כל השמחה
מפנייך
את עוזבת את הבית
אל הבית שבנית לך בידך
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
לה?
לה לה לה?
דרדס שהלך
לאיבוד |
|
